הבדלים בין גרסאות בדף "איסור חמץ בערב פסח"

{{מקורות|פסחים א ד|פסחים ד ב, כח ב||חמץ ומצה א ח|אורח חיים תמג א}}

גדר איסור אכילה והנאה מחמץ בערב פסח, וזמן התחלתו.

=== מחלוקת התנאים ===

=== מצות עשה של השבתת חמץ ===

=== איסור הנאה מחמץ בערב פסח ===

ב'''משנה''' (פסחים ב א) כתוב שחמץ משעה שאסור לאוכלו אסור הוא גם בהנאה. ה'''גמרא''' (כא ב) מבארת שכל החידוש בזה אינו אלא לשעות דרבנן<ref>רש"י לא גורס בגמרא 'פשיטא' כיון שודאי חידוש יש בדבר לדעת ר' יוסי הגלילי, הסובר שגם בפסח עצמו החמץ מותר בהנאה. אך תוס' יישבו את גירסת הגמרא וביארו שלאור חובת ההשבתה שיש בערב פסח קודם שעה שישית דווקא בשריפה, פשיטא שאסור בהנאה שהרי צריך לשורפו.</ref>, כלומר שלא רק בפסח עצמו אסור הוא בהנאה, אלא גם בערב פסח משעה שישית ולמעלה, למרות שאין איסור אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור בהנאה. וכפי שאמר רב גידל בשם רב, ש[[קידושין באיסורי הנאה|המקדש אשה בערב פסח משש שעות ומעלה בחיטים שיש בהם חשש חמץ, אין חוששין לקידושין כלל]], כי החמץ כבר אינו ברשותו לקדש בו.  

<BR/>עוד דנו הראשונים על גמרא זו במשמעות כוונתו של רב באומרו 'משש שעות ולמעלה', האם הכוונה מתחילת שעה שישית או מסוף שעה שישית (שכן מדבר הוא על איסור דרבנן בלבד).

=== שיטת הרמב"ם ===

=== שיטת התוספות ===

'''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד"ה משש) מסכים עקרונית לדברי רש"י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות ולמעלה', לומר שאין הכוונה מתחילת שעה שישית כמו שרוצה רש"י לומר, אלא מסוף שעה שישית, שכן לשון הגמרא בכמה מקומות שאומרת 'שעה שישית ולמעלה' וכוונתה לסוף שעה שישית. לכן מפרש ר"ת שאף שמסוף שעה שישית האיסור הוא מהתורה, מ"מ הראיה שמביאים מדברי רב היא מהחמץ שהוא אסור מדרבנן, כיון שרב דיבר על חיטי קורדינייתא, שהם [[חמץ נוקשה]] שאינו אסור אלא מדרבנן. ומביאים ראיה משעות דאורייתא בחמץ דרבנן לשעות דרבנן בחמץ דאורייתא.

=== שיטת בעל המאור ===

=== שיטת הרמב"ן וסייעתו ===

<BR/>כדבריו נראה גם מדברי ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ ובהשגות על הרמב"ם, שכתב שגם ר' שמעון מודה שיש איסור הנאה אלא שאין בזה לאו, אלא רק איסור מדבריהם.

=== סיכום מחלוקת הראשונים ===

== טור ושלחן ערוך ==