טיוטה:עיקר וטפל בברכות

בתוספות יום טוב על המשניות (ברכות ו ז) כתב שממילת 'בתחילה' שבמשנה יש לדייק, שאם אוכל את הטפל בתחילה צריך לברך עליו בפני עצמו, ואינו יכול לסמוך על הברכה שיברך אחר כך על העיקר. ואף שלענין דינא סובר כן, מ"מ כתב שניתן לדחות את הדיוק, שמה שכתבה המשנה בתחילה, הוא לאפוקי מכאשר אוכלם ביחד, דהו"א שדווקא בכה"ג תפטור ברכת בעיקר את הטפל.

בפירוש הון עשיר על המשניות (ו ז ד"ה ופת עמו) כתב שאין ברכת המליח פוטרת את הפת, אלא כאשר עושה אותו טפל בבירור ומכוון בברכתו לפוטרו, אבל מסתמא לא, אפילו ידוע שלא בא הפת אלא להסיר היזק (וזה לאפוקי מבירך על הפת פטר את הפרפרת שזהו אפילו בסתמא מבלי לכוון).