הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"

נוספו 1,184 בתים ,  13:28, 18 במאי 2025
תגית: שחזור ידני
שורה 32: שורה 32:
== מדרון ==
== מדרון ==
ה'''גמרא''' (שבת ק א) מביאה סיוע לדברי רב יהודה בשם רב מברייתא המובאת גם ב'''תוספתא''' (שבת י ג). בסיפא של הברייתא ישנה דעת ר' חנינא בן גמליאל, שאומר במפורש את ההלכה שאמר רב יהודה אמר רב. אמנם ברישא של הברייתא מובאת הלכה נוספת, שלכאורה אינה דומה לגמרי, והיא שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה<ref>מהגמרא עצמה לא ברור האם הסיוע לדברי רב יהודה הוא מהרישא של הברייתא לגבי מדרון במבוי, או מהסיפא בשם ר' חנינא בן גמליאל, שאומר במפורש את הדין שאמר רב יהודה. וב'''שפת אמת''' (ד"ה בגמרא תניא) תמה מה הסיוע מהברייתא, אדרבה משמע שתנא קמא חולק על ר' חנינא בן גמליאל, והתיר רק מבוי, אבל בתל לא ס"ל דהוי רשות היחיד. ע"ש מה שתירץ. וראה ב'''ריטב"א''' (ד"ה תניא נמי הכי) שכתב שרבנן לא חולקים על רחב"ג, אם כי יתכן שרחב"ג חולק על חכמים ומצריך גם לחי או קורה במבוי, מדרבנן.</ref>.
ה'''גמרא''' (שבת ק א) מביאה סיוע לדברי רב יהודה בשם רב מברייתא המובאת גם ב'''תוספתא''' (שבת י ג). בסיפא של הברייתא ישנה דעת ר' חנינא בן גמליאל, שאומר במפורש את ההלכה שאמר רב יהודה אמר רב. אמנם ברישא של הברייתא מובאת הלכה נוספת, שלכאורה אינה דומה לגמרי, והיא שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה<ref>מהגמרא עצמה לא ברור האם הסיוע לדברי רב יהודה הוא מהרישא של הברייתא לגבי מדרון במבוי, או מהסיפא בשם ר' חנינא בן גמליאל, שאומר במפורש את הדין שאמר רב יהודה. וב'''שפת אמת''' (ד"ה בגמרא תניא) תמה מה הסיוע מהברייתא, אדרבה משמע שתנא קמא חולק על ר' חנינא בן גמליאל, והתיר רק מבוי, אבל בתל לא ס"ל דהוי רשות היחיד. ע"ש מה שתירץ. וראה ב'''ריטב"א''' (ד"ה תניא נמי הכי) שכתב שרבנן לא חולקים על רחב"ג, אם כי יתכן שרחב"ג חולק על חכמים ומצריך גם לחי או קורה במבוי, מדרבנן.</ref>.
מגמרא זו משמע שמלבד מה שתל המתלקט מהווה רשות היחיד בפני עצמו, עוד הוא יכול גם להיחשב כמחיצה. כלומר, מדינו של רב יהודה למדנו שתל הוי רשות היחיד, ודנו הפוסקים האם זהו דווקא על גביו או גם בכל שיפועו, אך לא שמענו מדבריו שיכול התל להיות גם מחיצה למה שחוצה לו. ולכאורה מדברי תנא קמא בברייתא מבואר שיכול המדרון גם להיות מחיצה למבוי<ref>ואולי לכן שינתה הברייתא וקרא לזה 'מדרון' שהכוונה ביחס למה שחוצה לו, לעומת המושג 'תל' שהוא מתייחס לעל גביו, דהיינו רשות היחיד.</ref>.
<BR/>אמנם מהברייתא עצמה אין הכרח שהמדרון יהיה מחיצה ממש, שכן קיימא לן שרוח רביעית במבוי אינה צריכה מחיצה, אלא לחי או קורה, ולכן אפשר שדווקא לענין  זה מתיר המדרון מדין היכר וכד', אבל לא מחיצה ממש. ויתבאר להלן.


=== האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע ===
=== האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע ===