טיוטה:ברכות התורה
הדברים להלן נכתבו תוכ"ד לימוד, ואין לראות בהם דברים מוגמרים.
ביאור דברי הירושלמי
ניתן לפרש את הירושלמי בשני אופנים:
א. ביחס להפסק והיסח הדעת בברכות התורה. ב. מצד השייכות בין הברכה ללימוד.
ונפרט -
א. לפי אפשרות ראשונה הירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק, ולומר שברכת התורה פוטרת כל היום בתנאי שלומד לאלתר. ואם לומד לאלתר, שוב לא צריך לברך כל היום ברכות התורה. והסיבה שצריך ללמוד לאלתר אחרי אהבה רבה לא נתבארה בירושלמי, וגם בזה אפשר לומר שני טעמים: א. כדי שיהיה ניכר שהברכה היא גם עבור לימוד התורה ולא רק עבור קריאת שמע (רא"ש). ב. שאם לא מברך מיד, ממילא הוי הפסק בין הברכה ללימוד ולא יוכל לפטור את של כל היום (תוס').
ב. מצד הפסק אין כאן שום חידוש דין של הירושלמי, שלעולם לא חיישינן להפסק או חיישינן להפסק אם הסיח דעתו, ואין תלוי כלל במה שמברך לאלתר. אך מה שהצריך הירושלמי לברך לאלתר הוא כדי שיהיה ניכר שהברכה חלה גם על לימוד התורה, ואז הברכה פוטרת את מה שלומד בסמוך. ואם צריך לברך שוב במשך היום או לא, זה לא תלוי דווקא באהבה רבה, אלא אפילו בברכת התורה הרגילה, שאם בזה צריך לברך אז גם בזה. והירושלמי רק בא לומר שאפשר להגדיר אהבה רבה כברכת התורה רק אם לומד לאלתר, כלומר על הלימוד שלומד מיד. לפי אפשרות זו בירושלמי, ייתכן שהסיבה שמצריך ללמוד לאלתר, הוא מפני הכלל של כל ברכות המצוות, דבעינן שיהיה עובר לעשייתן.
וכעת לדברי הראשונים:
- שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר"י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר"י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,