כורך

מקורות
בבלי:	פסחים קטו א
רמב"ם:	חמץ ומצה ח ח
שולחן ערוך:	אורח חיים תעה א

חובת אכילת מצה ומרור כרוכים זה בזה בליל הסדר, זכר למקדש כהלל שהיה כורכן ואוכלן בבת אחת.

סוגית הגמרא

הגמרא (פסחים קטו א) מביאה ברייתא המספרת שהלל הזקן היה כורך קרבן פסח יחד עם מצה ומרור ואוכלן בבת אחת, ולמד זאת מן הפסוק: "על מצות ומרורים יאכלוהו".
ומובא עוד בגמרא דברי ר' יוחנן שחבריו של הלל חלוקים עליו וסוברים שאף אם אכל את קרבן הפסח, המצה והמרור כל אחד פני עצמו יוצא ידי חובה, וגם הם לומדים זאת מאותו פסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו", אפילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו.

מסיימת הגמרא שכיון שלא הוכרעה הלכה אם כהלל או כרבנן, יש לאכול בתחילה מצה לבד בברכה, ולאחר מכן מרור לבדו בברכה, ולאחר מכן מצה ומרור יחד בלא ברכה.