10,105
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא להלכה כדברי הגאונים לאסור נישואין ולהתיר קידושין, ושאם קדם וכנס אין עונשין אותו, וב'''שלחן ערוך''' (תצג א) כתב שכן נוהגים. | ב'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא להלכה כדברי הגאונים לאסור נישואין ולהתיר קידושין, ושאם קדם וכנס אין עונשין אותו, וב'''שלחן ערוך''' (תצג א) כתב שכן נוהגים. | ||
===נישואין של מצווה=== | |||
כתב ה'''בית חדש''' (אורח חיים תצג א) שנראה שאין חילוק בין נישואין של מצוה לשאינן של מצוה, שהמנהג לאסור אף במי שעוד לא קיים [[פריה ורביה]], ושכן נהגו. | |||
==שלא להסתפר== | ==שלא להסתפר== | ||
| שורה 17: | שורה 20: | ||
וב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] הביא שדרשו מהמילה 'אביב' שכתובה בפרשת העומר, וכתוב 'כי השעורה אביב', ומנחת שוטה היתה מן השעורים, ולכן נוהגים לגדל שפם בימים אלו, וכעין זה כתב ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד). | וב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] הביא שדרשו מהמילה 'אביב' שכתובה בפרשת העומר, וכתוב 'כי השעורה אביב', ומנחת שוטה היתה מן השעורים, ולכן נוהגים לגדל שפם בימים אלו, וכעין זה כתב ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד). | ||
וב'''בית חדש''' (א) כתב שאף שבזמן הראשונים היו מקומות שנהגו שלא להסתפר והיו מקומות שנהגו להסתפר, עכשיו נוהגים בכל המקומות שלא להסתפר. | |||
==שלא לעשות מלאכה== | ==שלא לעשות מלאכה== | ||