הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"

==שלא לישא אישה==

מובא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רעח) שהמנהג שאין מקדשין אישה ואין כונסין בין פסח לעצרת, אין בזה איסור אלא זהו מנהג משום אבלות על י"ב אלף תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת, על שלא נהגו כבוד זה בזה. ומובא שם שמאותה שעה ואילך נהגו הראשונים בימים אלו שלא לכנוס אישה. אמנם זהו דווקא בנישואין, אבל מי שרוצה לקדש בין פסח לעצרת, מקדש, לפי שאין שמחה אלא בחופה.

<BR/>עוד מובא שם שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס.

<BR/>כן הביאו הרבה ראשונים, ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) העתיק דברים אלו והוסיף שהטעם הוא כדי שלא להרבות בשמחה בימים אלו.

<BR/>וכך הובא להלכה ב'''טור''' (אורח חיים תצג) ונפסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א) שכן נוהגים.  

===עד מתי האיסור===

כתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי החישוב של חמישה עשר יום קודם עצרת, יוצא של"ג עצמו אינו מן החשבון, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, וכיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר. ועוד כתב שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]].  

==שלא לעשות מלאכה==