10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "צורת הפתח בפרצה יותר מעשר ובפרוץ מרובה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דעת רב ורב יוסף
| שורה 13: | שורה 13: | ||
רב יוסף לומד דין נוסף מדברי רב, שאם יש חצר שרובה פתחים וחלונות, אינה ניתרת בצורת הפתח, כלומר ואסור לטלטל בתוכה כיוון שהפרוץ בה מרובה על העומד. <BR/> | רב יוסף לומד דין נוסף מדברי רב, שאם יש חצר שרובה פתחים וחלונות, אינה ניתרת בצורת הפתח, כלומר ואסור לטלטל בתוכה כיוון שהפרוץ בה מרובה על העומד. <BR/> | ||
ולומד זאת רב יוסף מדברי רב באופן הזה - הואיל ופתח יותר מעשר אוסר במבוי, ופרוץ מרובה על העומד אוסר בחצר, כשם שלא מועיל צורת הפתח ביותר מעשר, כך לא יועיל צורת הפתח בפרוץ מרובה. | ולומד זאת רב יוסף מדברי רב באופן הזה - הואיל ופתח יותר מעשר אוסר במבוי, ופרוץ מרובה על העומד אוסר בחצר, כשם שלא מועיל צורת הפתח ביותר מעשר, כך לא יועיל צורת הפתח בפרוץ מרובה. | ||
<BR/>כלומר דעת רב יוסף לומר שכשם שאין צורת הפתח מועילה למעט | <BR/>כלומר דעת רב יוסף לומר שכשם שאין צורת הפתח מועילה למעט פרצה יותר מעשר ולעשותה כפתח, כך לא תועיל צורת הפתח לבטל את הפרצות במחיצה שהפרוץ בה מרובה על העומד ולעשותן כפתחים, אלא יש צורך למעט את הפרצות במחיצות ממש. | ||
הגמרא דוחה את דברי רב יוסף ואומרת, שאין ללמוד מדין יותר מעשר לדין פרוץ מרובה על העומד, שכן מצאנו שפרוץ מרובה על העומד קל יותר, ולכן אפשר שיועיל בו צורת הפתח אף שבפירצה יותר מעשר אינו מועיל. | הגמרא דוחה את דברי רב יוסף ואומרת, שאין ללמוד מדין יותר מעשר לדין פרוץ מרובה על העומד, שכן מצאנו שפרוץ מרובה על העומד קל יותר, ולכן אפשר שיועיל בו צורת הפתח אף שבפירצה יותר מעשר אינו מועיל. | ||