הבדלים בין גרסאות בדף "אכילה לפני התפילה"

אכילה לפני התפילה (עריכה)

גרסה מ־10:54, 2 בספטמבר 2018

נוספו 2,135 בתים , 10:54, 2 בספטמבר 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

10,098

עריכות

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 == שתיית מים ==
 כתב '''אבי העזרי'''(ברכות ל), שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפילה, שכל האיסור דווקא דבר שמשכר מפני שמביא לידי גאוה, אבל מים מותר כיון שבמים לא שייך גאוה, והביאוהו ה'''רא"ש''' (י), '''הגהות מיימוניות''' (תפילה ו ד), '''מרדכי''' (ברכות א כג), '''ארחות חיים'''לוניל (א תפילה טו), '''כסף משנה''' שם ועוד.
-<BR/>'''מהר"י אבוהב'''{{מקור}} ביאר שמזה הטעם שינו חז"ל את לשון הפסוק מ'גווך' ל'גאיך', דהיינו שאם מצד הגוויה היא אסור לשתות אפילו מים, שגם הוא צורך הגוף. אך כיון ששינוהו ללשון גאווה, אינו אסור.
+<BR/>'''מהר"י אבוהב'''{{מקור}} ביאר שמזה הטעם שינו חז"ל את לשון הפסוק מ'גווך' ל'גאיך', דהיינו שאם מצד הגוויה היא אסור לשתות אפילו מים, שגם הוא צורך הגוף. אך כיון ששינוהו ללשון גאווה, אינו אסור. אמנם ה'''פרישה''' (ו) כותב שדוחק הוא לומר שהפסוק בא להתיר שתיית מים, אלא יותר נראה שלולי דרשת חז"ל היינו דורשים אותו כפשוטו על שפלות בעלמא, ולא על עסקי אכילה ושתיה.
 בארחות חיים ובכלבו שם מביאים ש'''רבנו פרץ''' חולק על דבר זה, וסובר שאף בשאר הימים אסור, שכיון שמילא נפשו ורצונו ממה שהוא צריך, הרי זה נחשב לגאוה.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 === בשבת ===
-ב'''ארחות חיים'''לוניל (א תפילה טו) וב'''כלבו''' (י) כתבו שהראבי"ה{{מקור}} התיר דווקא ביום חול, אבל בשבת אפילו מים אסור כיון שחייב הוא בקידוש. וה'''טור''' (אורח חיים פט) כתב שאביו הרא"ש היה שותה מים גם בשבת קודם התפילה, ולא חשש לקידוש, מפני שלא הגיע זמנו עד אחר תפילה, ועל זה כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומצאתי כתוב בשם רבנו טוביה) שכן נראה עיקר, ובמיוחד שיש הפוסקים שמותר [[לשתות מים אף אחרי התפילה קודם קידוש]].<BR/>
+ב'''ארחות חיים'''לוניל (א תפילה טו) וב'''כלבו''' (י) כתבו שהראבי"ה{{מקור}} התיר דווקא ביום חול, אבל בשבת אפילו מים אסור כיון שחייב הוא בקידוש. וה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|205|אורח חיים פט}} כתב שאביו הרא"ש היה שותה מים גם בשבת קודם התפילה, ולא חשש לקידוש, מפני שלא הגיע זמנו עד אחר תפילה, ועל זה כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומצאתי כתוב בשם רבנו טוביה) שכן נראה עיקר, ובמיוחד שיש הפוסקים שמותר [[לשתות מים אף אחרי התפילה קודם קידוש]].<BR/>
 גם ב'''שלחן ערוך''' (פט ג) פסק להתיר לשתות מים קודם תפילה, אפילו בשבת.
+ה'''פרישה''' (ו) כותב שלפי טעמו של הטור, שלא הגיע עדיין זמן קידוש ולכן מותר לשתות מים, יהיה הדין שגם קודם מוסף מותר לשתות.
+=== עם סוכר ===
+<BR/>בשו"ת ה'''רדב"ז''' (ד רלח) כתב שאם שותה מים וסוכר לצורך רפואה מותר, אבל אם אינו חולה אסור ואין לך גאוה גדולה מזו.
 == שיעור אכילה האסור ==
@@ שורה 42: / שורה 46: @@
 == החולה, הצמא והרעב ==
-כתב ה''
+כתב ה''רמב"ם''' (תפילה ה ב) שהרעב והצמא הוא בכלל החולים, ואם אינו יכול לכוון דעתו בתפילה, יאכל וישתה ואחר כך יתפלל.
+ב'''בית יוסף''' (פט ד"ה כתב הרמב"ם בפרק ה') הביא דברי הרמב"ם וכתב על זה שלפי מה שאין אנו נזהרים בכל הדברים שלפני התפילה מפני שאין אנו יודעים לכוון כל כך, הרי שגם הצמא והרעב יש להם להתפלל ואחר כך לאכול ולשתות. אמנם סיים שאם רוצים הם לסמוך על הרמב"ם, הרשות בידם. ובאמת ב'''שלחן ערוך''' (פט ד) אחר שכתב שאם יכול לכוון דעתו אל יאכל קודם, הוסיף שאם אינו יכול לכוון דעתו, '''אם רצה''' אל יתפלל עד שיאכל וישתה. כלומר שיכול לסמוך על זה, אבל משמע שטוב יותר שיתפלל קודם. וכן העיר ב'''משנה ברורה''' (כו).
+בשו"ת ה'''רדב"ז''' (ד רלח) כתב שאם שותה מים וסוכר לצורך רפואה מותר, אבל אם אינו חולה אסור ואין לך גאוה גדולה מזו.
+ה'''פרי חדש''' עורר לשאול, למה צריך להזכיר היתר מיוחד לצמא, והרי מים בלאו הכי מותר
 == בשאר תפילות ==
 כתב ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות י ב) שהאיסור הוא לאו דווקא בתפילת שחרית, אלא כל תפילה כיון שהגיע זמנה, אסור לקבוע עצמו במאכל ומשתה קודם שיתפלל, שמתוך שהוא שבע אינו יכול להכניע עצמו כראוי לפני הקב"ה. אמנם תפילת השחר חמורה שאסור אפילו לטעום, מה שאין כן בשאר תפילות.