מצב הגוף בתפילת עמידה

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מקורות
בבלי:	ברכות י ב
ירושלמי:	ברכות א א
רמב"ם:	תפילה ה ד
שולחן ערוך:	אורח חיים צה א

האופן בו צריך לעמוד בתפילת שמונה עשרה.

סוגית הבבלי והירושלמי

הגמרא (ברכות י ב) מביאה דברי ר' יוסי ברבי חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב, שאדם העומד בתפילה, צריך לכוון את רגליו, שנאמר: "ורגליהם רגל ישרה".
ומבאר רש"י (ד"ה יכון וד"ה ורגליהם) שצריך שיהיו רגליו זו אצל זו, נראים כרגל אחת.

בירושלמי (ברכות א א) מובא גם כן דין זה, שהמתפלל צריך להשוות את רגליו, ושם נחלקו ר' לוי ור' סימון בטעם הדבר, אחד מהם אמר כמלאכים, והשני אומר ככהנים. ומבארים, ככהנים - היינו כשם שהיו מהלכים על המזבח עקב בצד גודל, וכמלאכים שנאמר 'רגליהם רגל ישרה.
נמצא שהלמוד בבלי סובר כדעה השניה המובאת שם בתלמוד הירושלמי. וכן מבואר מדברי רבנו יונה והריטב"א.

דין זה הובא להלכה ברי"ף (ברכות ה א), ברמב"ם (תפילה ה ד), ברא"ש (ברכות א י), בטור (אורח חיים צה) ושאר פוסקים.

נפקא מינה בין הטעמים

רבנו יונה (ה א ד"ה המתפלל צריך שיכוון) הביא את דברי הירושלמי על שני פירושיו, וכתב שיש הבדל בין הפירושים, שלמ"ד כמלאכים צריך שיכוון רגליו כרגל אחת, ואילו למ"ד ככהנים צריך להתפלל עקב בצד גודל. וסיים שהתלמוד שלנו סובר כמ"ד כמלאכים. וכן כתב גם הריטב"א (י ב ד"ה המתפלל).

הטור (אורח חיים צה)

לתת רווח אצל האצבעות

כתב הריטב"א (י ב ד"ה המתפלל) שיש נוהגים לתת רווח למעלה אצל האצבעות משום הפסוק: "וכף רגליהם ככף רגל עגל". כן הזכירו דבר זה גם המאירי ^{[דרוש מקור]}, המכתם ^{[דרוש מקור]}, והארחות חיים ^{[דרוש מקור]}.
אבל הרבנו יונה (ה א ד"ה המתפלל) כתב שאין זה כלום, שהרי לא אמרו בתלמוד שיכוון אותם ויסמכם שידמו אחד.