הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה במקום גבוה"

נוספו 11 בתים ,  12:01, 28 באוגוסט 2018
שורה 35: שורה 35:


== מקום החולק רשות לעצמו ==
== מקום החולק רשות לעצמו ==
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים צ) כדבריו. וכן הביא ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל אל יעמוד) בשם יש אומרים, אבל בדבריו מבואר שאם גבוה עשרה אז אפילו אינו מוקף מחיצות או רחב ד', הרי הוא חולק מקום לעצמו ומותר.
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים צ) כדבריו. <BR/>
כן הביא גם ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל אל יעמוד) בשם יש אומרים, אלא שבדבריו מבואר שאם גבוה עשרה אז אפילו אינו מוקף מחיצות או רחב ד', הרי הוא חולק מקום לעצמו ומותר.


אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד<ref>וכן הוא גם בספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו).</ref>. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד.  
אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד<ref>וכן הוא גם בספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו).</ref>. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד.