10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה במקום גבוה"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
=== כסא וספסל === | === כסא וספסל === | ||
כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} לדייק מדברי הרמב"ם שמזה שחילק וכתב "לא יעמוד במקום גבוה ג' טפחים" ולאחר מכן כתב "ולא כל גבי מיטה ולא על גבי ספסל", נראה שמטה וספסל אסור אפילו בפחות מג' טפחים, וטעם הדבר הוא שהוא טרוד שמא יפול ולא יכוון, וזהו טעם מהרישא שם הוא משום גבהות לפני ה' כמבואר בגמרא. וכן כתב ב'''ביאור חדש מספיק''' על הרמב"ם. | כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} לדייק מדברי הרמב"ם שמזה שחילק וכתב "לא יעמוד במקום גבוה ג' טפחים" ולאחר מכן כתב "ולא כל גבי מיטה ולא על גבי ספסל", נראה שמטה וספסל אסור אפילו בפחות מג' טפחים, וטעם הדבר הוא שהוא טרוד שמא יפול ולא יכוון, וזהו טעם מהרישא שם הוא משום גבהות לפני ה' כמבואר בגמרא. וכן כתב ב'''ביאור חדש מספיק''' על הרמב"ם. וכן הביאו ה'''רמ"א''' להלכה (אורח חיים צ א). | ||
אמנם בפשט הברייתא והגמרא משמע שדין אחד להם, וכן כתב ה'''בית חדש''' (צח א) שהברייתא לא זו אף זו קתני, ושניהם אסורים רק ביותר מג', ורבותא יש במיטה וכסא וספסל שכיון שמיוחדים הם לתשמיש הו"א שמותר לעלות עליהם להתפלל, מפני שאין זה אלא כמתפלל בעלייה, קמ"ל שאסור. ומוסיף שמההיתר של [[#זקן או חולה|זקן וחולה]] מוכח שכל האיסור הוא מפני גבהות המקום, ולא מפני טרדה, שהרי אם כן לא היו מתירים להם על כסא וספסל. | אמנם בפשט הברייתא והגמרא משמע שדין אחד להם, וכן כתב ה'''בית חדש''' (צח א) שהברייתא לא זו אף זו קתני, ושניהם אסורים רק ביותר מג', ורבותא יש במיטה וכסא וספסל שכיון שמיוחדים הם לתשמיש הו"א שמותר לעלות עליהם להתפלל, מפני שאין זה אלא כמתפלל בעלייה, קמ"ל שאסור. ומוסיף שמההיתר של [[#זקן או חולה|זקן וחולה]] מוכח שכל האיסור הוא מפני גבהות המקום, ולא מפני טרדה, שהרי אם כן לא היו מתירים להם על כסא וספסל. | ||
<BR/>גם ב'''מעשה רקח''' (תפילה ה ז) כתב לחלוק על מהר"י אבוהב, שאין איסור למטה מג' אף לא בכסא ושרפרף. | <BR/>גם ב'''טורי זהב''' (א) כתב שאין הוכחה מלשון הברייתא לדברי המהרי"א, שאם לא היה התנא מחלקם הייתי אומר שעל גבי כלים חולק הוא רשות לעצמו דומיא דמוקף מחיצות, אלא ודאי שהשיעור הוא רק למעלה מג'. | ||
<BR/>וכן ב'''מעשה רקח''' על הרמב"ם (תפילה ה ז) כתב לחלוק על מהר"י אבוהב, שאין איסור למטה מג' אף לא בכסא ושרפרף. | |||
ה'''פרישה''' (א) כותב שבפחות מג' טפחים אין לחוש לטרדה כלל, ולכן מסביר את הברייתא, שכסא וספסל הם משום חציצה וכדברי הטור להלן בסימן צח, מה שאין כן בקרקע עולם שאין בה חשש חציצה ואפילו הכי אסור משום גבהות המקום. | ה'''פרישה''' (א) כותב שבפחות מג' טפחים אין לחוש לטרדה כלל, ולכן מסביר את הברייתא, שכסא וספסל הם משום חציצה וכדברי הטור להלן בסימן צח, מה שאין כן בקרקע עולם שאין בה חשש חציצה ואפילו הכי אסור משום גבהות המקום. | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
== זקן או חולה == | == זקן או חולה == | ||
איתא ב'''תוספתא''' (ברכות ג יז) שאם היה זקן או חולה מותר, והביאו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים צ)<ref>ופלא הוא שהרמב"ם והטור ושאר הפוסקים שעד הבית יוסף לא הזכירו תוספתא זו.</ref>. | איתא ב'''תוספתא''' (ברכות ג יז) שאם היה זקן או חולה מותר, והביאו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים צ)<ref>ופלא הוא שהרמב"ם והטור ושאר הפוסקים שעד הבית יוסף לא הזכירו תוספתא זו.</ref> ופסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (א).<BR/> | ||
ה'''מגן אברהם''' (ב) ביאר דהיינו טעמא שקשה לו לרדת מן המטה. | |||
== שליח ציבור == | == שליח ציבור == | ||
כתב '''רבנו מנוח''' {{מקור}} ששליח ציבור שכוונתו להשמיע לציבור, מותר לעמוד אפילו על גבי כסא ו וספסל. וכן כתבו עוד ראשונים – ספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו) בשם '''רי"צ גיאות''', '''כל בו''' (יא ד"ה וצריך המתפלל) ו'''ארחות חיים''' (תפילה נב) בשם '''רבי מתתיה''', '''רבנו ירוחם''' (ג ד כה ב) בשם '''רב חנוך גאון''', וכן כתב '''אבודרהם''' (שמונה עשרה ד"ה וחוזר) ליישב המנהג שאם לא כן לא ישמעו את הש"ץ מרוב הציבור המתאספים. | כתב '''רבנו מנוח''' {{מקור}} ששליח ציבור שכוונתו להשמיע לציבור, מותר לעמוד אפילו על גבי כסא ו וספסל. וכן כתבו עוד ראשונים – ספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו) בשם '''רי"צ גיאות''', '''כל בו''' (יא ד"ה וצריך המתפלל) ו'''ארחות חיים''' (תפילה נב) בשם '''רבי מתתיה''', '''רבנו ירוחם''' (ג ד כה ב) בשם '''רב חנוך גאון''', וכן כתב '''אבודרהם''' (שמונה עשרה ד"ה וחוזר) ליישב המנהג שאם לא כן לא ישמעו את הש"ץ מרוב הציבור המתאספים. | ||
כן הביא ה'''בית יוסף''' (אורח חיים צ ד"ה המתפלל). | כן הביא ה'''בית יוסף''' (אורח חיים צ ד"ה המתפלל) ופסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (א).<BR/> | ||
ה'''מגן אברהם''' (ג) כתב שבזמן הזה נהגו שהמקום שעומד בו הש"ץ הוא נמוך משאר בית הכנסת, משום 'ממעמקים קראתיך יי', וזהו לשון חז"ל בכל מקום 'יורד לפני התיבה'. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||