הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של שחרית"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע == | == מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע == | ||
ה'''משנה''' (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קריאת שמע של שחרית. לדעת ר' אליעזר צריך לגמרה עד הנץ החמה, ואילו לר' יהושע עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד משנתם בשעה שלישית. | ה'''משנה''' (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קריאת שמע של שחרית. לדעת ר' אליעזר צריך לגמרה עד הנץ החמה, ואילו לר' יהושע עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד משנתם בשעה שלישית. | ||
<BR/>ב'''גמרא''' (ברכות י ב) פוסק רב יהודה בשם שמואל הלכה כר' יהושע. | <BR/>ב'''גמרא''' (ברכות י ב) פוסק רב יהודה בשם שמואל הלכה כר' יהושע, וכן פסקו כל הפוסקים. | ||
<BR/>ב'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) משמע שזמן זה של עד ג' שעות הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא עד שתנץ החמה. | |||
== לאחר שלוש שעות == | == לאחר שלוש שעות == | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
ב'''גמרא''' (ברכות י ב) מבואר שאף מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, וכדין כל קורא את שמע (ואמנם יש דעה שאינו מברך ברכת יוצר אור, אך דעה זו נדחית). | ב'''גמרא''' (ברכות י ב) מבואר שאף מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, וכדין כל קורא את שמע (ואמנם יש דעה שאינו מברך ברכת יוצר אור, אך דעה זו נדחית). | ||
=== | === עד מתי יכול לברך === | ||
ה''' | הראשונים מסתפקים האם את ברכות קריאת שמע ניתן לברך כל היום, או דלמא רק עד חצות כזמן תפילה לרבנן, או אולי רק עד שעה רביעית כזמן תפילה לר' יהודה. | ||
ה'''רא"ש''' (א י) הביא שלושת צדדי הספק, וכתב שמדברי '''רב האי גאון'''{{מקור}} משמע שרק שעה רביעית יכול לברך, לפי שהוא זמן תפילה לר' יהודה, אבל לאחר מכן הפסיד הברכות, ואם מברך עובר על 'לא תשא'. | |||
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. <BR/>אמנם ה'''תוספות'''{{מקור}} הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. וה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אבל ר' יצחק) הביא בשם '''ר"י''' שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא. | |||
[[קטגוריה: זמני קריאת שמע]] | |||
[[קטגוריה: ברכות י:]] | |||
[[קטגוריה: קריאת שמע פרק א]] | |||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן נח]] | |||
גרסה מ־21:19, 9 ביולי 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. חלק מן התוכן מובא בצורה לא ערוכה בדף הטיוטה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| משנה: | ברכות א ב |
| בבלי: | ברכות י ב |
מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע
המשנה (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קריאת שמע של שחרית. לדעת ר' אליעזר צריך לגמרה עד הנץ החמה, ואילו לר' יהושע עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד משנתם בשעה שלישית.
בגמרא (ברכות י ב) פוסק רב יהודה בשם שמואל הלכה כר' יהושע, וכן פסקו כל הפוסקים.
ברבנו יונה (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) משמע שזמן זה של עד ג' שעות הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא עד שתנץ החמה.
לאחר שלוש שעות
המשנה מוסיפה שהקורא לאחר שלוש שעות, לא הפסיד, אלא הוא כאדם הקורא בתורה. כלומר, אין איסור לקרוא קריאת שמע לאחר הזמן, אלא שאין הוא אלא כקורא בתורה, אך אין לו שכר קריאת שמע בזמנה אלא שכר כעוסק בתורה.
בגמרא (ברכות י ב) מבואר שאף מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, וכדין כל קורא את שמע (ואמנם יש דעה שאינו מברך ברכת יוצר אור, אך דעה זו נדחית).
עד מתי יכול לברך
הראשונים מסתפקים האם את ברכות קריאת שמע ניתן לברך כל היום, או דלמא רק עד חצות כזמן תפילה לרבנן, או אולי רק עד שעה רביעית כזמן תפילה לר' יהודה.
הרא"ש (א י) הביא שלושת צדדי הספק, וכתב שמדברי רב האי גאון[דרוש מקור] משמע שרק שעה רביעית יכול לברך, לפי שהוא זמן תפילה לר' יהודה, אבל לאחר מכן הפסיד הברכות, ואם מברך עובר על 'לא תשא'.
גם הרשב"א (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב רי"ץ גיאת[דרוש מקור] שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא.
אמנם התוספות[דרוש מקור] הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. והשיטה מקובצת (ד"ה אבל ר' יצחק) הביא בשם ר"י שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא.