הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ה'''גמרא''' (ברכות מג ב) מביאה דברי רב יהודה, שאדם היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך: {{ציטוט|"ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם"}}. | ה'''גמרא''' (ברכות מג ב) מביאה דברי רב יהודה, שאדם היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך: {{ציטוט|"ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם"}}. | ||
והביאו הפוסקים גמרא זו לדינא. כן הוא ב'''רי"ף''' (ברכות לא ב) | והביאו הפוסקים גמרא זו לדינא. כן הוא ב'''רי"ף''' (ברכות לא ב) וב'''רמב"ם''' וב'''רא"ש''' (ו לח) ובשאר ראשונים, ונפסק להלכה ב'''שלחן ערוך'''. | ||
== נוסח הברכה ופירושה == | == נוסח הברכה ופירושה == | ||
כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא). | כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא). | ||
כן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם". | כן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם". | ||
<BR/>ברא"ש מועתק בשינוי קטן: "שלא חיסר '''מעולמו'''. | |||
הגירסה ב'''פסקי הרי"ד''' (מג ב): "ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתעדן בהן בני אדם". | |||
ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''ונאות כדי ליהנות''' בהן בני אדם". | |||
הגירסה ב'''פסקי הרי"ד''' (מג ב): "ברוך שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''להתעדן''' בהן בני אדם". | |||
ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. | ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. | ||
| שורה 20: | שורה 24: | ||
== כמה אילנות == | == כמה אילנות == | ||
== גדר 'לבלוב' == | == גדר 'לבלוב' == | ||
ה'''רמב"ם''' כותב (ברכות י יג) "וראה אילנות פורחות וניצנים עולים". | |||
ה'''מאירי''' כותב (מג ב ד"ה מי שיצא) הרואה אילנות שהוציאו פרח. | ה'''מאירי''' כותב (מג ב ד"ה מי שיצא) הרואה אילנות שהוציאו פרח. | ||
== האם צריך לצאת == | |||
ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הלשון: "היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן". | |||
גרסה מ־12:53, 7 במרץ 2018
| בבלי: | ברכות מג ב |
דיני ברכת האילנות, שיש לברך בימי ניסן כאשר רואה אילנות מלבלבים.
חובת הברכה
הגמרא (ברכות מג ב) מביאה דברי רב יהודה, שאדם היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך:
"ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם"
.
והביאו הפוסקים גמרא זו לדינא. כן הוא ברי"ף (ברכות לא ב) וברמב"ם וברא"ש (ו לח) ובשאר ראשונים, ונפסק להלכה בשלחן ערוך.
נוסח הברכה ופירושה
כגירסת הגמרא כן היא הגירסה במאירי (מג ב ד"ה מי שיצא).
כן היא הגירסה גם ברי"ף (לא ב), אלא שמוסיף: "כדי להתנאות בהן בני אדם".
ברא"ש מועתק בשינוי קטן: "שלא חיסר מעולמו.
ברמב"ם (ברכות י יג) הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם".
הגירסה בפסקי הרי"ד (מג ב): "ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתעדן בהן בני אדם".
בשיטה מקובצת (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות.
טעם ופירוש הברכה
בשיטה מקובצת(מג ב) מובא שקבעו ברכה זו לפי שלבלוב הפרחים הוא ענין שבא מזמן לזמן ומחודש, ואדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקדוש ברוך הוא.
זמן הברכה
החייבים בברכה
כמה אילנות
גדר 'לבלוב'
הרמב"ם כותב (ברכות י יג) "וראה אילנות פורחות וניצנים עולים".
המאירי כותב (מג ב ד"ה מי שיצא) הרואה אילנות שהוציאו פרח.
האם צריך לצאת
ברמב"ם (ברכות י יג) הלשון: "היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן".