הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 87: | שורה 87: | ||
=== עניית 'ברוך הוא וברוך שמו' ו'אמן' לברכת 'השכיבנו של הש"ץ === | === עניית 'ברוך הוא וברוך שמו' ו'אמן' לברכת 'השכיבנו של הש"ץ === | ||
הרב '''בן איש חי''' (פקודי ה) כתב שאין לענות אמן אחר ברכה דשומר עמו ישראל, לפי שזהו אמן דברכות ואין עונים אמן דברכות בין גאולה לתפילה. והרב '''יחוה דעת''' (ב ל) דחה דבריו והוכיח שיש לענות 'אמן' אחר ברכת הש"ץ, וכן כתב ב'''יביע אומר''' (ט אורח חיים קח קטז), וכתב שסמיכות גאולה לתפילה דערבית קל יותר מבין הפרקים, ויש לענות בו אמן דברכות. והביא דברי ה'''כף החיים''' פלאג'י שיש להיזהר לענות אמן קודם שיתחילו פסוקי 'ושמרו בני ישראל' ושהאינם עושים כן גורמים עיכוב הגאולה. | הרב '''בן איש חי''' (פקודי ה) כתב שאין לענות אמן אחר ברכה דשומר עמו ישראל, לפי שזהו אמן דברכות ואין עונים אמן דברכות בין גאולה לתפילה. והרב '''יחוה דעת''' (ב ל) דחה דבריו והוכיח שיש לענות 'אמן' אחר ברכת הש"ץ, אפילו של ברכת 'גאל ישראל', וכן כתב ב'''יביע אומר''' (ט אורח חיים קח קטז), וכתב שסמיכות גאולה לתפילה דערבית קל יותר מבין הפרקים, ויש לענות בו אמן דברכות. והביא דברי ה'''כף החיים''' פלאג'י שיש להיזהר לענות אמן קודם שיתחילו פסוקי 'ושמרו בני ישראל' ושהאינם עושים כן גורמים עיכוב הגאולה. | ||
כתב הרב '''אשל אברהם''' בוטשאטש (תניינא נז) שמותר לענות אף ברוך הוא וברוך שמו לברכת 'שומר עמו ישראל' של הש"ץ, ואין זה הפסק בין גאולה לתפילה. אבל בשו"ת '''יחוה דעת''' (ב ל) דחה דבריו, וכתב שכל מקום שאסור להפסיק בדיבור, אסור אף להפסיק בעניית ברוך הוא וברוך שמו. | כתב הרב '''אשל אברהם''' בוטשאטש (תניינא נז) שמותר לענות אף ברוך הוא וברוך שמו לברכת 'שומר עמו ישראל' של הש"ץ, ואין זה הפסק בין גאולה לתפילה. אבל בשו"ת '''יחוה דעת''' (ב ל) דחה דבריו, וכתב שכל מקום שאסור להפסיק בדיבור, אסור אף להפסיק בעניית ברוך הוא וברוך שמו. | ||