הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 95: | שורה 95: | ||
'''בעל המאור''' (ב א) תמה על הרי"ף היאך ייתכן לומר ששתי הברייתות הן להלכה בעוד שהן סותרות האחת את השניה. שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של שחרית, ואילו לפי הברייתא השניה הוא זמן לקריאת שמע של ערבית. וכתב בעה"מ שיש לפסוק הלכה כברייתא השניה, שמותר לקרוא קריאת שמע של ערבית אחר עלות השחר עד הנץ החמה, ואף שרבן גמליאל אמר במשנה עד עלות השחר, לא קיימא לן כוותיה, אלא כרשב"י משום ר' עקיבא, לפי שיש סייעתא לדבריו מדברי אביי שאמר [[לקריאת שמע כותיקין]]. והוסיף שאפילו עושה כן במזיד מותר, שהרי אותם זוג תלמידי חכמים ששאלו את ריב"ל - שיכורים היו, ואין הפרש בין שיכור למזיד. | '''בעל המאור''' (ב א) תמה על הרי"ף היאך ייתכן לומר ששתי הברייתות הן להלכה בעוד שהן סותרות האחת את השניה. שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של שחרית, ואילו לפי הברייתא השניה הוא זמן לקריאת שמע של ערבית. וכתב בעה"מ שיש לפסוק הלכה כברייתא השניה, שמותר לקרוא קריאת שמע של ערבית אחר עלות השחר עד הנץ החמה, ואף שרבן גמליאל אמר במשנה עד עלות השחר, לא קיימא לן כוותיה, אלא כרשב"י משום ר' עקיבא, לפי שיש סייעתא לדבריו מדברי אביי שאמר [[לקריאת שמע כותיקין]]. והוסיף שאפילו עושה כן במזיד מותר, שהרי אותם זוג תלמידי חכמים ששאלו את ריב"ל - שיכורים היו, ואין הפרש בין שיכור למזיד. | ||
<BR/>ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ, | <BR/>ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ, הסכים אמנם שהברייתות חלוקות אחת על השניה, שלפי הברייתא הראשונה אין לקרוא קריאת שמע של ערבית אפילו בדיעבד, ואילו לברייתא השניה יצא ידי חובה בדיעבד, אלא שהסביר שהרי"ף פסק כהברייתא השניה רק באונס, וזו כוונתו שהלכה כשתיהן, אך לא כבעה"מ שמותר לעשות כן אף במזיד, אלא רק באונס, וזו כוונת הגמרא שיש לסמוך על זה בשעת הדחק. אמנם הוסיף הראב"ד, שאף המזיד יכול לקרוא אחר עלות השחר, אפילו עם ברכותיה, אלא שלא יצא ידי חובת קריאת שמע. | ||
<BR/>גם ''רבנו יונה''' (ב א ד"ה אחת) הסכים לדברי הרי"ף להלכה, וביאר כפשוטו, שהברייתות לא חלוקות אהדדי, ששתיהן מסכימות שבשעת הדחק מותר. וה'''רמב"ן''' במלחמות ה' (ב א) כתב את שתי האפשרויות, דהיינו שר' שמעון עצמו התיר רק באונס, או אפשר שר' שמעון התיר לקרוא אפילו למי שביטל במזיד, אלא שלא סמכו חכמים על דבריו אלא בשנאנס, והיינו שעת הדחק. | <BR/>גם ''רבנו יונה''' (ב א ד"ה אחת) הסכים לדברי הרי"ף להלכה, וביאר כפשוטו, שהברייתות לא חלוקות אהדדי, ששתיהן מסכימות שבשעת הדחק מותר. וה'''רמב"ן''' במלחמות ה' (ב א) כתב את שתי האפשרויות, דהיינו שר' שמעון עצמו התיר רק באונס, או אפשר שר' שמעון התיר לקרוא אפילו למי שביטל במזיד, אלא שלא סמכו חכמים על דבריו אלא בשנאנס, והיינו שעת הדחק. | ||
ב'''תוספות''' (ח ב ד"ה לא לעולם, ט א ד"ה לעולם) מבואר ששתי הברייתות חלוקות הן. שלפי הברייתא הראשונה זמן זה שבין עלות השחר לנץ החמה, אף שנחשב הוא לילה לענין שאר מצוות, לענין קריאת שמע נחשב הוא יום כיון שיש אנשים שכבר קמים בזמן זה, ולכן אין יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של ערבית. לעומת זאת לגבי הברייתא השניה כותבים התוספות, שזמן זה הוא | ב'''תוספות''' (ח ב ד"ה לא לעולם, ט א ד"ה לעולם) מבואר ששתי הברייתות חלוקות הן. שכתבו שלפי הברייתא הראשונה זמן זה שבין עלות השחר לנץ החמה, אף שנחשב הוא לילה לענין שאר מצוות (כמבואר במגילה כ.), לענין קריאת שמע נחשב הוא יום כיון שיש אנשים שכבר קמים בזמן זה, ולכן אין יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של ערבית. לעומת זאת לגבי הברייתא השניה כותבים התוספות דבר הפוך, שזמן זה הוא יום לענין שאר מצוות, אך לענין קריאת שמע הוא אינו יום, כיון שיש אנשים שקמים בזמן זה, ולכן אין יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של שחרית. | ||
<BR/>עולה מדברי התוספות שסוברים הם כבעל המאור שהברייתות פליגי אהדדי, | <BR/>עולה מדברי התוספות שסוברים הם כבעל המאור שהברייתות ושתי הלישנות בגמרא פליגי אהדדי, האם זמן זה שבין עלות השחר לנץ, הוא זמן קריאת שמע של ערבית או של שחרית. אך לא הכריעו התוספות כפי איזו לישנא יש לפסוק. | ||
אולם ה'''רא"ש''' (א ט) אינו סובר כתוספות וכבעל המאור. שהרא"ש כותב שזמן זה שבין עלות השחר לנץ נחשב הוא ליום לענין שאר מצוות, כמו ששנינו במגילה (כ א) שכל המצוות אם עשאן אחר עלות השחר יצא. מכל מקום לכתחילה אין לעשותן, כיוון שנראה הוא כלילה, ומסיבה זו גם אין לו לקרוא לכתחילה קריאת שמע של ערבית. | אולם ה'''רא"ש''' (א ט) אינו סובר כתוספות וכבעל המאור. שהרא"ש כותב שזמן זה שבין עלות השחר לנץ נחשב הוא ליום לענין שאר מצוות, כמו ששנינו במגילה (כ א) שכל המצוות אם עשאן אחר עלות השחר יצא. מכל מקום לכתחילה אין לעשותן, כיוון שנראה הוא כלילה, ומסיבה זו גם אין לו לקרוא לכתחילה קריאת שמע של ערבית. | ||
ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא) הלך גם הוא בדרכו של הרי"ף, וכתב שהברייתות לא פליגי אהדדי, וביאר הדבר שכיון שתלה הכתוב הדבר בזמן שכיבה וקימה, אין זה חשוב האם מוגדר זמן זה כיום או כלילה. ומ"מ זהו דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה פסקינן כרבן גמליאל שיש לקרוא עד עלות השחר. | |||
===טיוטה=== | ===טיוטה=== | ||