הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ה'''טור''' (אורח חיים ריט) שתי הדעות ולא הכריע רק הוסיף שבספרד נוהגים לברך בכל הדרכים אף שאין בהם סכנה. | ה'''טור''' (אורח חיים ריט) שתי הדעות ולא הכריע רק הוסיף שבספרד נוהגים לברך בכל הדרכים אף שאין בהם סכנה. | ||
<BR/>וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. | <BR/>וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יג ב) אחר שהביא מנהג אשכנז, כתב שלא כן עמא דבר. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (ריט ז) הביא כדברי הטור שבאשכנז וצרפת לא חייבו לברך אלא בהולכי מדברות, ואילו בספרד נוהגים לברך לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה. | ב'''שלחן ערוך''' (ריט ז) הביא כדברי הטור שבאשכנז וצרפת לא חייבו לברך אלא בהולכי מדברות, ואילו בספרד נוהגים לברך לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה. | ||
| שורה 200: | שורה 200: | ||
===עד מתי מותר לברך=== | ===עד מתי מותר לברך=== | ||
כתב ה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) שאם אין עשרה, ימתין מלברך עד שלושים יום שמא יזדמן לו מנין ויקיים מצוה כהלכתה, ואם לאחר שלושים יום לא מצא עשרה יברך ביחיד. | כתב ה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) שאם אין עשרה, ימתין מלברך עד שלושים יום שמא יזדמן לו מנין ויקיים מצוה כהלכתה, ואם לאחר שלושים יום לא מצא עשרה יברך ביחיד. | ||
בספר ה'''פרדס''' (שער הראיה, הודאות ד"ה קיבלתי ממורי) הביא כתב בשם מורו שעד שלושה ימים יש לברך הגומל, מכאן ואילך הפסיד הברכה. אמנם בשם הרשב"א שאמר משם ר' יונה כתב שעד חמישה ימים יכול לברך. | |||
<BR/>וב'''טור''' כתב שאם איחד מלברך יש לו תשלום לברך כל זמן שירצה, אבל ב'''בית יוסף''' (ד"ה ואם איחר) הביא בשם ארחות חיים בשם הרמב"ן שעד שלושה ימים מברך, וכן הביא דברי ר' יונה הנ"ל. | |||
ב'''שלחן ערוך''' (ו) הכריע כדברי הטור שיש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה, אך נכון שלא לאחר שלושה ימים. | |||
==אם צריך לעמוד בשעת הברכה== | ==אם צריך לעמוד בשעת הברכה== | ||