הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 56: | שורה 56: | ||
ה'''רמב"ן''' במלחמות (שבת מט א) כתב ליישב דברי הרי"ף מהשגת בעל המאור עליו, וביאר שהלכה כר' אבא בר כהנא שלא בעינן קשור וכמו שפסק הרי"ף, אלא שזהו דווקא כאשר יש עליו תורת כלי, וכמו שמבואר בסוף הסוגיה בדברי ר' יוחנן, ואם הוא קשור אז לא בעינן שיהיה תורת כלי עליו. ואף שר' אבא בר כהנא סבר שאפילו אינו קשור סגי במתוקן בלבד ואין צריך שיהיה תורת כלי עליו, בזה לא קיימא לן כוותיה. ובזה אתי שפיר הסוגיה בעירובין גבי נגר המונח, דהתם איירי שאין תורת כלי עליו, ולכן אם אינו קשור אסור לנעול בו. <BR/> | ה'''רמב"ן''' במלחמות (שבת מט א) כתב ליישב דברי הרי"ף מהשגת בעל המאור עליו, וביאר שהלכה כר' אבא בר כהנא שלא בעינן קשור וכמו שפסק הרי"ף, אלא שזהו דווקא כאשר יש עליו תורת כלי, וכמו שמבואר בסוף הסוגיה בדברי ר' יוחנן, ואם הוא קשור אז לא בעינן שיהיה תורת כלי עליו. ואף שר' אבא בר כהנא סבר שאפילו אינו קשור סגי במתוקן בלבד ואין צריך שיהיה תורת כלי עליו, בזה לא קיימא לן כוותיה. ובזה אתי שפיר הסוגיה בעירובין גבי נגר המונח, דהתם איירי שאין תורת כלי עליו, ולכן אם אינו קשור אסור לנעול בו. <BR/> | ||
ועל דברי בעל המאור שחילק בין קנה שהתקינו להיות נועל בו שהוא רק תשמיש מחובר וסגי בתיקון בעלמא, לבין פקק החלון ונגר שהם מחוברים לדלת ובהם צריך קשירה, כתב הרמב"ן שאין לנו לדחות דימוי הגמרא בסברות שלנו, שהרי הגמרא דימתה ביניהם ואין לנו לחלוק על זה. | ועל דברי בעל המאור שחילק בין קנה שהתקינו להיות נועל בו שהוא רק תשמיש מחובר וסגי בתיקון בעלמא, לבין פקק החלון ונגר שהם מחוברים לדלת ובהם צריך קשירה, כתב הרמב"ן שאין לנו לדחות דימוי הגמרא בסברות שלנו, שהרי הגמרא דימתה ביניהם ואין לנו לחלוק על זה. | ||
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (ד"ה קכו ב ד"ה ולענין) וה'''ריטב"א''' (קכו ב ד"ה ולענין) כתבו כתירוץ זה של הרמב"ן. | |||
ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר ביארנו) דחה הסבר זה, וכתב שסוגית הגמרא אינה מוכחת כן, שאם היה חילוק זה נכון שנגר אינו מתוקן לכך, היה לה לגמרא לתרץ כך ולא לומר דאתיא כרשב"ג, אלא לחלק בין הסוגיות ולומר שבפקק החלון יש עליו תורת כלי ולכן אין צריך קשירה, ואילו נגר אין עליו תורת כלי וצריך קשירה. | ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר ביארנו) דחה הסבר זה, וכתב שסוגית הגמרא אינה מוכחת כן, שאם היה חילוק זה נכון שנגר אינו מתוקן לכך, היה לה לגמרא לתרץ כך ולא לומר דאתיא כרשב"ג, אלא לחלק בין הסוגיות ולומר שבפקק החלון יש עליו תורת כלי ולכן אין צריך קשירה, ואילו נגר אין עליו תורת כלי וצריך קשירה. | ||
| שורה 70: | שורה 71: | ||
<BR/>ומבואר מתוך הסוגיה, שאין צורך בתיקון של מעשה, אלא די בתיקון במחשבה בלבד, שדווקא ר' יוחנן הוא החולק על רשב"ג וסובר שבעינן שיהיה תורת כלי עליו כדי להתיר להשתמש בו בשבת, אבל לפי ר' אבא בר כהנא שסובר כרשב"ג, די בכך שחשב מבעוד יום להשתמש בזה לצורך נעילה. כן כתבו ה'''תוספות''' (שבת קכו א ד"ה בין), וכן משמע ב'''רש"י''' (ד"ה שהתקינו), וכן מוכח מתוך הסוגיה. | <BR/>ומבואר מתוך הסוגיה, שאין צורך בתיקון של מעשה, אלא די בתיקון במחשבה בלבד, שדווקא ר' יוחנן הוא החולק על רשב"ג וסובר שבעינן שיהיה תורת כלי עליו כדי להתיר להשתמש בו בשבת, אבל לפי ר' אבא בר כהנא שסובר כרשב"ג, די בכך שחשב מבעוד יום להשתמש בזה לצורך נעילה. כן כתבו ה'''תוספות''' (שבת קכו א ד"ה בין), וכן משמע ב'''רש"י''' (ד"ה שהתקינו), וכן מוכח מתוך הסוגיה. | ||
אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש"י''' (קכו ב ד"ה שיש וד"ה וכ"ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד"ה וכי) כתבו שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. | אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש"י''' (קכו ב ד"ה שיש וד"ה וכ"ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד"ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביאו בשמו עוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש"י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו. | ||
ה'''רשב"א''' (קכו ב ד"ה ומדברי) כתב שדעת הראב"ד כרש"י שבעינן שיתקנו לתורת כלי ממש, שכל שהוא לשימוש המחובר אינו די שיהיה מתוקן לכך אלא צריך שיהיה כלי ממש, וכל דבר שהוא משמש את התלוש די בכך שיתקנו לכך. אבל הרשב"א הקשה עליו, שאם כן אינה מובנת קושיית הגמרא שהקשתה על ר' יוחנן שהתיר לנעול את הדלת בקנה כדעת רשב"ג מחריות של דקל ששם לא הצריך רשב"ג תורת כלי, והרי בחריות הוא תשמיש התלוש ואילו בקנה הוא תשמיש מחובר. | ה'''רשב"א''' (קכו ב ד"ה ומדברי) כתב שדעת הראב"ד כרש"י שבעינן שיתקנו לתורת כלי ממש, שכל שהוא לשימוש המחובר אינו די שיהיה מתוקן לכך אלא צריך שיהיה כלי ממש, וכל דבר שהוא משמש את התלוש די בכך שיתקנו לכך. אבל הרשב"א הקשה עליו, שאם כן אינה מובנת קושיית הגמרא שהקשתה על ר' יוחנן שהתיר לנעול את הדלת בקנה כדעת רשב"ג מחריות של דקל ששם לא הצריך רשב"ג תורת כלי, והרי בחריות הוא תשמיש התלוש ואילו בקנה הוא תשמיש מחובר. | ||
ה'''ריטב"א''' (קכו ב ד"ה והוא) הביא פירוש רש"י וקושית רבנו תם ופירושו, והוסיף וכתב שלפירוש רבנו תם הסכימו רבותיו, שאין צריך תורת כלי ממש אלא שיהיה מתוקן לאותו צורך שמתשמש בו, ודלא כרשב"ג שסגי במחשבה בעלמא. | |||
הר"ן (קכו ב ד"ה ולענין) אחר שהביא גם הוא פירוש רש"י ורבנו תם, העיר שהרי"ף והרמב"ם לא הזכירו בענין פקק החלון שצריך שיהיה עליו תורת כלי. והסביר הר"ן שכל מה שצריך שיהיה עליו תורת כלי הוא דווקא היכא שלא נשתמש בו מבעוד יום, אך אם נשתמש בו היינו תורת כלי שלו, ובפקק החלון מסתמא נשתמשו בהם מבעוד יום, שהרי צריך לכוונו למדת החלון. | |||
==הכרעת הפוסקים== | ==הכרעת הפוסקים== | ||
===שיטת הטור=== | ===שיטת הטור=== | ||