הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 116: שורה 116:


===ברירה בין שני מיני אוכלין===
===ברירה בין שני מיני אוכלין===
יש להעיר שישנה הסתפקות ברישא של הברייתא הראשונה, האם גורסין "שני מיני אוכלין" או סתם "מיני אוכלין", נפקא מיניה אם יש איסור בברירה של אוכל מתוך אוכל.
הגירסא שלפנינו בברייתא הראשונה המובאת בגמרא היא 'היו לפניו מיני אוכלין', וכן כתב '''רש"י''' (ד"ה היו) שיש לגרוס. וביאר ה'''ריטב"א''' (עד א ד"ה גירסת רש"י) שכתב כן מפני שהכא איירי באוכל מתוך פסולת כמובא להלן. אמנם בברייתא השניה הגירסה היא 'היו לפניו שני מיני אוכלין', ורש"י לא תיקן, מפני ששם אפשר להעמיד בשני מיני אוכלין.  
לפי מי שגורס "שני", פעולת הברירה מתבצעת על שני סוגי אוכל, והפסולת סובייקטיבית (עיין '''תוספות''' ד"ה "היו לפניו", ו'''ר"ח''' בסוגיין, וכן '''בירושלמי''' מט ב במהדו' ווילנא); לפי מי שלא גורס "שני", ברירה היא רק מתוך פסולת מובהקת - פסולת אובייקטיבית (עיין '''רש"י''' ד"ה "היו לפניו").
 
להלכה נתקבלה השיטה הגורסת "שני מיני אוכלין" - פסולת סובייקטיבית, וכן נראה מהברייתא השנייה, העוסקת בדברי רב אשי והגורסת "שני מיני אוכלין", שביחס לגרסה שלה אין מחלוקת. ממילא, החלק הניטל מתוך התערובת נקרא אוכל, והחלק שאינו ניטל נקרא פסולת.
ו'''ר' חננאל''' גורס גם בברייתא הראשונה 'שני מיני אוכלין'. ומסביר ה'''תוספות''' (ד"ה היו) שגם באוכל מתוך אוכל שייך ברירה, שבורר את מה שאינו רוצה לאכול מתו מה שרוצה לאכול, שמה שאינו רוצה לאכול נחשב פסולת. וכתב שכן משמע ב'''ירושלמי''' שגרס 'הבורר אוכלין מתוך אוכלין'. ונראה שלדינא גם רש"י מודה, שהרי הכי גרסינן בברייתא השניה.
<BR/>וכן העתיקו להלכה ה'''רא"ש''' (ז ד) וה'''טור''' (אורח חיים שיט) וה'''שלחן ערוך''' (שיט ג).
 
ה'''מאירי''' (עד א ד"ה זה שביארנו וד"ה גדולי הפוסקים) הסכים כן להלכה, ובתוך דבריו הביא גם את דעות החולקים והסוברים שלא שייך ברירה אלא באוכל ופסולת בלבד. וכתב גם בשם גדולי הפוסקים שמפרשים 'שני מיני אוכלין' שמדובר במי אחד שראוי לאכילה כגון מבושל ובמין אחד שאינו ראוי לאכילה כגון שהוא חי, והוי כאוכל ופסולת. אמנם אם הם הרבה מינים שייך ברירה גם באוכל ואוכל. והמאירי דחה דבריהם, דמה הפרש יש בין שני מיני אוכלין להרבה מינים, אלא כל שאינו רוצה בו חשיב פסולת.
 
====ברירה במין אחד====
כתב ה'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1835&st=&pgnum=28&hilite= (נז)] שכל מה שאהחמיר רבנו חננאל בברירה אף באוכל מתוך אוכל כאשר אינו רוצה באחד מהם, זהו דווקא כאשר מדובר בשני מינים, אבל במין אחד אין איסור לברור את מה שאינו רוצה מתוך מה שרוצה. והוסיף שזהו דווקא במין אחד ממש, אבל שני מיני דגים חשובים שני מינים ואסורים.
<BR/>עוד הוסיף שם וכתב שאם החתיכות של מין אחד ניכרות בפני עצמן, כגון שחתיכות מין אחד גדולות משל המין השני, לכאורה אין זו ברירה, אף שהן מעורבות יחד, כיון שהן ניכרות כל אחת לעצמה. אבל למעשה הכריע שאין להקל בזה. אבל יכול מתוך שני המינים להוציא מכל מין את מה שרוצה, דלא אמרו ברירה בשני מינים אלא כאשר מוציא רק מין אחד ואינו ניכר ומובדל מן השני.


===גדר תערובת===
===גדר תערובת===