הבדלים בין גרסאות בדף "המחזיק בקרקע בטענה שקנאה מבלי שבירר בעלות המוכר (לאו קא מודית)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ה'''רי"ף''' (טו ב) כותב שלא מעמידים את הקרקע ביד הנתבע אלא אם יש לו עדות שדר בה המוכר יום אחד ולמחזיק עדות ג' שנים, או שטען 'בפני מכרה לך' וגם אכל שני חזקה או שהמוכר אכל שני חזקה. | ה'''רי"ף''' (טו ב) כותב שלא מעמידים את הקרקע ביד הנתבע אלא אם יש לו עדות שדר בה המוכר יום אחד ולמחזיק עדות ג' שנים, או שטען 'בפני מכרה לך' וגם אכל שני חזקה או שהמוכר אכל שני חזקה. | ||
<BR/>משמע בדברי הרי"ף שצריך שני דברים, גם חזקת ג' שנים וגם טענת קמי דידי או עדות על יום אחד של המוכר. וזהו לכאורה כדברי הרשב"ם שגם חזקה לא היתה מועילה כאן לפי שאין עמה טענה. | <BR/>משמע בדברי הרי"ף שצריך שני דברים, גם חזקת ג' שנים וגם טענת קמי דידי או עדות על יום אחד של המוכר. וזהו לכאורה כדברי הרשב"ם שגם חזקה לא היתה מועילה כאן לפי שאין עמה טענה. | ||
אמנם ה'''רמב"ן''' (ל א ד"ה ואף דברי) כתב שדעת הרי"ף שאם אמר 'קמי דידי זבנה מינך' אין צריך חזקת ג' שנים, שהרי המעשה בגמרא הוא בלא חזקת ג' שנים, ועליו אמר הרי"ף שאם אמר 'קמי דידי' נאמן, ומה שהזכיר הרי"ף שני חזקה הוא דווקא כאשר יש למערער עדים שהוא מרא קמא. | |||
<BR/>אבל פשט דברי הרי"ף הם שכל הסוגיה עוסקת בשאין למערער עדי מרא קמא, אלא שהמחזיק מודה שהיתה שלו, ועל זה אמר הרי"ף שעל כל פנים גם כשטוען 'קמי דידי זבנה מינך' או שמביא עדות שדר בה המוכר חד יומא בעינן גם שני חזקה. וכן משמע שפירש '''רבנו יונה''' את דבריו (ל א ד"ה ההוא). ובהמשך (ד"ה עלה בידנו) מפורש בדברי רבנו יונה (בדעת עצמו) שרק אם יש ג' שנים למחזיק הוא נאמן בעדות יום אחד של המוכר. | |||
==עדות שהחזיק בה המוכר יום אחד== | ==עדות שהחזיק בה המוכר יום אחד== | ||