הבדלים בין גרסאות בדף "המחזיק בקרקע בטענה שקנאה מבלי שבירר בעלות המוכר (לאו קא מודית)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 30: שורה 30:
===עדות שהחזיק בה המוכר יום אחד===
===עדות שהחזיק בה המוכר יום אחד===
עוד כתבו התוספות בשם '''רשב"א''' (משאנץ) שאם הביא המחזיק ראיה שגר בה המוכר יום אחד, יש להעמיד הקרקע בידו אף שאין לו מיגו, וזהו מטעם ד[[טענינן ללוקח]] כל מה שיכול היה המוכר לטעון, והרי המוכר נאמן היה בטענת 'ממך קניתיה' במיגו ש'לא היו דברים מעולם' שהרי אין למערער עדי מרא קמא, ואם כן יש לנו לטעון כן גם ללוקח ולהאמינו. ומוסיפים התוס' שכן הדין אף על פי שזהו מיגו במקום עד, שהרי אותו הלוקח יודע היה שהקרקע של המערער היתה, ואם כן אין המוכר יכול לטעון כנגדו לא היו דברים מעולם, שזהו [[מיגו במקום עד אחד]], אף על פי כן נאמן, מכיון שהעד רק יכול לחייב שבועה, וכאן אין שבועה לפי ש[[אין נשבעין על הקרקעות]].
עוד כתבו התוספות בשם '''רשב"א''' (משאנץ) שאם הביא המחזיק ראיה שגר בה המוכר יום אחד, יש להעמיד הקרקע בידו אף שאין לו מיגו, וזהו מטעם ד[[טענינן ללוקח]] כל מה שיכול היה המוכר לטעון, והרי המוכר נאמן היה בטענת 'ממך קניתיה' במיגו ש'לא היו דברים מעולם' שהרי אין למערער עדי מרא קמא, ואם כן יש לנו לטעון כן גם ללוקח ולהאמינו. ומוסיפים התוס' שכן הדין אף על פי שזהו מיגו במקום עד, שהרי אותו הלוקח יודע היה שהקרקע של המערער היתה, ואם כן אין המוכר יכול לטעון כנגדו לא היו דברים מעולם, שזהו [[מיגו במקום עד אחד]], אף על פי כן נאמן, מכיון שהעד רק יכול לחייב שבועה, וכאן אין שבועה לפי ש[[אין נשבעין על הקרקעות]].
<BR/>אמנם '''ר"י''' חולק על זה וסובר שכיון שזהו מיגו במקום עד אחד, אין המוכר היה נאמן בטענת 'ממך קניתיה' מיגו שיכל לטעון 'לא היו דברים מעולם' שהרי זה הלוקח מכחישו, שיודע ששל המערער היתה.   
<BR/>אמנם '''ר"י''' חולק על זה וסובר שכיון שכאן אי אפשר לטעון ללוקח, כיון ששטענת המוכר 'ממך קניתיה' מתקבלת בגלל מיגו שיכל לטעון 'לא היו דברים מעולם', והרי טענה זו שלא היו דברים מעולם, לא היה הלוקח מעכב אותה, ולכן אין סיבה לטעון ללוקח טענת ממך קניתיה יותר מאשר טענת לא היו דברים מעולם, וטענת לא היו דברים מעולם אינה מועילה ללוקח שהרי מודה הוא שהמערער הוא המרא קמא.   


ה'''מהרש"א''' כותב שמחלוקת זו בין רשב"א לר"י לגבי עדות יום אחד של המוכר, נכונה היא גם לגבי תחילת דברי התוס', כאשר המוחזק '''טוען''' שגר בה המוכר יום אחד, שר"י שמחמיר ואומר שלא תועיל עדות יום אחד יסבור שגם טענה על יום אחד לא תספיק.
ה'''מהרש"א''' כותב שמחלוקת זו בין רשב"א לר"י לגבי עדות יום אחד של המוכר, נכונה היא גם לגבי תחילת דברי התוס', כאשר המוחזק '''טוען''' שגר בה המוכר יום אחד, שר"י שמחמיר ואומר שלא תועיל עדות יום אחד יסבור שגם טענה על יום אחד לא תספיק.