הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 129: | שורה 129: | ||
ב'''בית חדש''' (שכ ה ד"ה כתב בהגהת מיימונית) הביא בשם '''מהרש"ל''' בביאורו לטור לחלק בין ענבים ושאר פירות לבין פת ששראו ביין או בשר ששראו במרק, דדווקא בשר ופת חמורים יותר, לפי ששם משקים היה עליהם קודם שנספגו בפת ובשר, ולכן יש בזה חשש חיוב חטאת, שהרי במציצתו מוציא הוא את המשקה מן האוכל. אך ענבים ושאר פירות כיון שזהו דרך אכילתו, למצוץ את הענב ולהשליך את החרצן, ולכן אין בזה חשש מפרק. אמנם סיים שגם בזה המחמיר תבוא עליו ברכה. ולזה הסכים גם הב"ח עצמו. | ב'''בית חדש''' (שכ ה ד"ה כתב בהגהת מיימונית) הביא בשם '''מהרש"ל''' בביאורו לטור לחלק בין ענבים ושאר פירות לבין פת ששראו ביין או בשר ששראו במרק, דדווקא בשר ופת חמורים יותר, לפי ששם משקים היה עליהם קודם שנספגו בפת ובשר, ולכן יש בזה חשש חיוב חטאת, שהרי במציצתו מוציא הוא את המשקה מן האוכל. אך ענבים ושאר פירות כיון שזהו דרך אכילתו, למצוץ את הענב ולהשליך את החרצן, ולכן אין בזה חשש מפרק. אמנם סיים שגם בזה המחמיר תבוא עליו ברכה. ולזה הסכים גם הב"ח עצמו. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שמדברי הרמ"א מבואר להיפך מהמהרש"ל שענבים חמור יותר מפת ובשר, ואמנם לדינא אין חילוק לפי הרמ"א דמעיקר הדין מותר בשניהם ויש אוסרים בשניהם. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שמדברי הרמ"א מבואר להיפך מהמהרש"ל שענבים חמור יותר מפת ובשר, ואמנם לדינא אין חילוק לפי הרמ"א דמעיקר הדין מותר בשניהם ויש אוסרים בשניהם. | ||
<BR/>גם ב'''אליה רבה''' (ג) כתב שמכל הראשונים משמע שדין ענבים חמור יותר מפת ובשר, ואין לבדות סברות מן הלב, ודייק מספר היראים שאינו מתיר אלא בפת אבל בענבים אסור, וכנראה שכן סובר הוא להכריע. וסיים האליה רבה, שכן נראה לו להחמיר בענבים לירא שמים, אבל בפת ושאר פירות אין להחמיר. | <BR/>גם ב'''אליה רבה''' (ג) כתב שמכל הראשונים משמע שדין ענבים חמור יותר מפת ובשר, ואין לבדות סברות מן הלב, ודייק מספר היראים שאינו מתיר אלא בפת אבל בענבים אסור, וכנראה שכן סובר הוא להכריע. וסיים האליה רבה, שכן נראה לו להחמיר בענבים לירא שמים, אבל בפת ושאר פירות אין להחמיר. והביא דבריו ב'''חיי אדם''' (שבת ומועדים יד ז) ונראה שהסכים לדבריו. | ||
ה'''טורי זהב''' (ב) הכריע להקל, לפי שכשם שאין [[בורר]] בפיו כך אין דש בפיו, וכתב שלא ראינו מי שנזהר בזה | ה'''טורי זהב''' (ב) הכריע להקל בהכל, לפי שכשם שאין [[בורר]] בפיו כך אין דש בפיו, וכתב שלא ראינו מי שנזהר בזה, אבל ה'''אליה רבה''' (ג) כתב לדחות ולחלק בין בורר לסחיטה. | ||
ה'''משנה ברורה''' (י) הכריע כדעת המקלים וכדמשמע שכן דעת מרן השלחן ערוך והרמ"א. אמנם בהמשך (יב) הביא דברי האליה רבה הנ"ל להחמיר בענבים וזיתים שהם דאורייתא, והוסיף על דבריו וכתב שזהו דווקא כמוצץ אותם ואינו שם את כל הפרי בתוך הפה, שאם מכניס את כל הפרי לתוך הפה ומוצץ המשקה ומשליך החרצנים, לכולי עלמא מותר דדרך אכילה הוא. | ה'''משנה ברורה''' (י) הכריע כדעת המקלים וכדמשמע שכן דעת מרן השלחן ערוך והרמ"א. אמנם בהמשך (יב) הביא דברי האליה רבה הנ"ל להחמיר בענבים וזיתים שהם דאורייתא, והוסיף על דבריו וכתב שזהו דווקא כמוצץ אותם ואינו שם את כל הפרי בתוך הפה, שאם מכניס את כל הפרי לתוך הפה ומוצץ המשקה ומשליך החרצנים, לכולי עלמא מותר דדרך אכילה הוא. | ||
<BR/> | <BR/>גם הרב '''ערוך השלחן''' (שכ יג) כתב לדינא שמותר אפילו בזיתים וענבים, אלא שמי שירצה להחמיר יחמיר רק באלו ולא בשאר פירות או במרק ויין. | ||
<BR/>וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (ה י) וב'''ילקוט יוסף''' (שבת ג שכ י) העתיקו כהמשנ"ב שיש להחמיר בזיתים וענבים. | |||
ב'''אגרות משה''' (אורח חיים ד טז) כתב שלהכניס חתיכות חתיכות מן הפרי ולמוצצם בפה, הרי זו מחלוקת ברמ"א וראוי להחמיר. ומשמע מדבריו שאף בשאר פירות, ולאו דווקא זיתים וענבים. ועוד משמע שאף להכניסם לתוך הפה ולמוצצם יש להחמיר, ודלא כהמשנה ברורה שדווקא להחזיק ביד ולמצוץ היא החומרא. | ב'''אגרות משה''' (אורח חיים ד טז) כתב שלהכניס חתיכות חתיכות מן הפרי ולמוצצם בפה, הרי זו מחלוקת ברמ"א וראוי להחמיר. ומשמע מדבריו שאף בשאר פירות, ולאו דווקא זיתים וענבים. ועוד משמע שאף להכניסם לתוך הפה ולמוצצם יש להחמיר, ודלא כהמשנה ברורה שדווקא להחזיק ביד ולמצוץ היא החומרא. | ||