הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"

ואפשר לומר דהגמרא באמת לא הקשתה על אביי מלכתחילה אלא לענין התפילה, ואף שהוא דיבר מצד איסור מלאכה, מ"מ פשיטא לה שגם לענין תפילה קאמר, ומקשה מעובדא דאבידן ומתרצת דציבור שאני לגבי תפילה. ואף שהגמרא לעיל מיניה, בדברי רב ור' ירמיה, וכן בדברי ר' אבין איירי לענין איסור מלאכה כשקיבל שבת מוקדם, וא"כ מסתבר דגם דברי אביי הם לענין זה, מ"מ זו כוונת הגמ' שאמרה וטעותא מי הדרא, דהיינו שמדברי אביי נשמע שבכל טעות יש לחזור, אף לענין תפילה.

רש"י (ד"ה הואיל) כתב שנאסרים בעשיית מלאכה, שהואיל ותפילתם תפילה, חשיבא כתוספת שבת, ולכן הקשתה הגמרא על אביי שהתיר לעשות מלאכה. ואף שרש"י כתב כן בשלב הקושיה, נראה דגם בתירוץ הגמ' לא חזרה בה מזה, אלא מחלקת בין ציבור ליחיד גם לענין איסור מלאכה, דכיון שבציבור לא מטרחינן להו לחזור, ממילא נאסרו בעשיית מלאכה מכח תפילתם שהיא כקבלת שבת, מה שאי"כ ביחיד כיוו שמטרחינן ליה בתפילה, מותר גם במלאכה. וכן הבין בדעתו האור זרוע (ערב שבת טז) [וגם להלכה כתב שאין בנו כח לחלוק על דברי רבותנו], וכ"ד הריא"ז הובא בשלטי הגיבורים על הרי"ף (יח ב ה), וכ"ד הראב"ן (ברכות קע) והרוקח (שבת מח).