הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 41: | שורה 41: | ||
=====שיטת רבנו תם ושאר ראשונים===== | =====שיטת רבנו תם ושאר ראשונים===== | ||
מכח קושיות אלו העלה '''רבנו תם''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון) | מכח קושיות אלו העלה '''רבנו תם''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון) שישנם שני סוגים של מתעסק. שמואל דיבר על מתעסק שנתעסק במלאכת חיוב אלא שעלתה בידו מלאכת חיוב אחרת, כגון שנתכוון לחתוך את זו וחתך את זו פטור, וזה פטור מכח שאין זו מלאכת מחשבת, שהרי לא עלתה בידו מה שחישב לעשות. לעומת זאת דברי אביי ורבא הם במתעסק באותו דבר עצמו, כלומר שבא להגביה או לחתוך את התלוש (כל חד כדאית ליה) ועלה בידו לחתוך את המחובר פטור, שדווקא מפני שעשה פעולה בדבר שאליו נתכוון ויש כאן מלאכת מחשבת, צריך שתהיה כוונתו למלאכת היתר. אך אם עשה פעולה בדבר אחר, אפילו היתה כוונתו למלאכת איסור, שנתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר פטור. | ||
<BR/>וכן הוכיחו תוספות מהמשך הסוגיה שאמרה שוגג בלא מתכוון כגון שסבור שומן ואכלו, והיינו נתכוון לחתיכה זו וסבור שהיא שומן ואכלה, והיינו שמתעסק באותה חתיכה. ראיה זו מובאת גם ברמב"ן ובר"ן שם כנגד רש"י. | <BR/>וכן הוכיחו תוספות מהמשך הסוגיה שאמרה שוגג בלא מתכוון כגון שסבור שומן ואכלו, והיינו נתכוון לחתיכה זו וסבור שהיא שומן ואכלה, והיינו שמתעסק באותה חתיכה. ראיה זו מובאת גם ברמב"ן ובר"ן שם כנגד רש"י. | ||
לשיטה זו הסכימו רוב הראשונים. כן כתבו ה'''תוספות''' בכמה מקומות (שבועות יט א ד"ה פרט, כריתות יט ב ד"ה לשון) וכן כתבו ה'''רמב"ן''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון), ה'''ר"ן''' (עב ב ד"ה נתכון), ה'''ריטב"א''' (עב ב ד"ה איתמר) וה'''מאירי''' (שבת עג א ד"ה במסכת). | לשיטה זו הסכימו רוב הראשונים. כן כתבו ה'''תוספות''' בכמה מקומות (סנהדרין סב ב ד"ה להגביה, שבועות יט א ד"ה פרט, כריתות יט ב ד"ה לשון) וכן כתבו ה'''רמב"ן''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון), ה'''ר"ן''' (עב ב ד"ה נתכון), ה'''ריטב"א''' (עב ב ד"ה איתמר) וה'''מאירי''' (שבת עג א ד"ה במסכת). | ||
=====הסבר מחלוקת הראשונים===== | =====הסבר מחלוקת הראשונים===== | ||
לפי מה שנתבאר עולה שנחלקו רש"י ושאר ראשונים בשני מקרים: | לפי מה שנתבאר עולה שנחלקו רש"י ושאר ראשונים בשני מקרים: | ||
*נתכוון לחתוך את התלוש ונתברר שהוא מחובר, לפי רש"י חייב | *נתכוון לחתוך את התלוש ונתברר שהוא מחובר, לפי רש"י חייב כיון שבפועל לאו מתעסק הוא שהרי חתך את מה שרצה לחתוך, ולשאר ראשונים פטור דסוף סוף כוונתו להיתר. | ||
*נתכוון לחתוך את המחובר ועלה בידו לחתוך מחובר אחר, לרש"י חייב דמתעסק באיסור הוא, ולשאר ראשונים פטור דלא נתקיימה מחשבתו. | *נתכוון לחתוך את המחובר ועלה בידו לחתוך מחובר אחר, לרש"י חייב דמתעסק באיסור הוא שהרי כוונתו לחתוך דבר איסור, ולשאר ראשונים פטור דלא נתקיימה מחשבתו. | ||
ויש להעיר שגם לפי תוספות מה שפטר שמואל בנתכוון למחובר זה וחתך מחובר אחר דאין זו מלאכת מחשבת, אין ר' אליעזר מודה לו, שהרי ר' אליעזר מחייב חטאת כל שנודע לו שחטא ואפילו אינו יודע במה חטא, כל שכן בזה שיודע במה חטא אלא שנתכוון לדבר אחר. | |||
לפי שיטת רש"י יוצא שהפטור של שמואל מטעם דאין כאן מלאכת מחשבת, אינו מוסיף יותר ממה שעליו דיברו אביי ורבא, אלא רק שנותן להם טעם אחר מר' אליעזר. | |||
לפי | |||
===קושיית התוספות בשבועות=== | ===קושיית התוספות בשבועות=== | ||