הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כן הכריעו כל הראשונים לאסור נר שדלק בשבת אף לאחר שכבה שגם במוקצה מחמת איסור אמרינן מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא. וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (שבת כה י) וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט א). | כן הכריעו כל הראשונים לאסור נר שדלק בשבת אף לאחר שכבה שגם במוקצה מחמת איסור אמרינן מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא. וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (שבת כה י) וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט א). | ||
===טלטול נר חדש בזמן הזה=== | |||
כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רעט א) שאמנם בגמרא פשוט לכל התנאים שנר שלא הודלק כלל מותר בטלטול, אך היתר זה הוא רק בזמנם שיה להם שימוש בכלי הנר לצורך מלאכת היתר, אבל בזמן הזה אין לנו שום שימוש בנר ולכן אסור לטלטלו אף שלא הדליקו בו כלל. | |||
==טעם האיסור== | ==טעם האיסור== | ||
ב'''גמרא''' | ב'''גמרא''' (מד א) מבואר שטעם האיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא שזהו מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ"מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. וכן מבואר בדברי '''רש"י''' (ד"ה חוץ מן הנר שהדליקו). אמנם לא מבואר בגמרא מהו האיסור שמחמתו נאסר הנר. | ||
<BR/>לכאורה אפשר היה לומר שהחשש הוא מאיסור כיבוי, שכשיטלטל את הנר עלול הוא לגרום לכיבויו. אמנם הגמרא להלן (מו ב) דוחה טעם זה, אך היא דוחה זאת רק לר' שמעון שסובר שדבר שאינו מתכוון מותר, אבל הכא אליבא דר' יהודה ור' מאיר קיימינן. אמנם זה אינו, שהרי בדבר שאינו מתכוון קיימא לן כר' שמעון, ואם לכיבוי לא חיישינן ממילא גם אין לאסור הטלטול. אלא על כרחנו לברר את טעמו של ר' שמעון באיסור טלטול הנר בשעה שהוא דולק, וזה יהיה הטעם גם לדידן לאסור למשך כל השבת, דהוי מוקצה מחמת איסור. | |||
ומבואר באחרונים, שכיון שהשלהבת היא מוקצה מחמת איסור, אין לטלטלה אף לצורך גופו ומקומו, וכן הנר והפתילה והשמן נעשו בסיס לה ואסורים כמותה. | ומבואר באחרונים, שכיון שהשלהבת היא מוקצה מחמת איסור, אין לטלטלה אף לצורך גופו ומקומו, וכן הנר והפתילה והשמן נעשו בסיס לה ואסורים כמותה. | ||
= | ===בירור דעת ר' שמעון=== | ||
==בירור דעת ר' שמעון== | |||
===שמא יכבה או בסיס לדבר האסור=== | ===שמא יכבה או בסיס לדבר האסור=== | ||
ב'''גמרא''' להלן (מז א) מבואר בדעת ר' שמעון שהסיבה שאוסר לטלטל את הנר בשעה שהוא דולק הוא מפני שנעשו הנר, הפתילה והשמן בסיס לדבר האסור, וכתב '''רש"י''' (ד"ה לדבר) שהדבר האסור הוא הפתילה שאסור לטלטלה. | |||
'''רש"י''' (מד א ד"ה חוץ) כתב בדעת ר' שמעון שאסור לטלטל נר דולק שמא יכבה הנר, וכן הוא ב'''פירוש המשניות לרמב"ם''' (ג ו). אך דבריהם קשים מפני שלהלן ב'''גמרא''' (מו ב) שואל אביי את רב יוסף מפני מה אוסר ר' שמעון לטלטל את הנר קודם שכבה, אם הוא מפני החשש שמא יכבה, הרי ידוע שר' שמעון סובר ש[[דבר שאינו מתכוון]] מותר, ואין לומר שזהו דווקא באיסור דרבנן ואילו באיסור דאורייתא ככיבוי אסור, שהרי מפורש מצאנו ב'''משנה''' (כלאים ט ה) שר' שמעון מתיר למוכרי כסות ללבוש כלאים על מנת למכרם בשוק ובלבד שלא יתכוון להתחמם בהם או להגן מפני הגשמים. הרי שמתיר באינו מתכוון אף באיסור דאורייתא. ובאמת מביאה שם הגמרא בשם רבא שטעמו של ר' שמעון באיסור טלטול נר דולק הוא מפני שהנר, השמן והפתילה נעשו [[בסיס לדבר האסור]]. | '''רש"י''' (מד א ד"ה חוץ) כתב בדעת ר' שמעון שאסור לטלטל נר דולק שמא יכבה הנר, וכן הוא ב'''פירוש המשניות לרמב"ם''' (ג ו). אך דבריהם קשים מפני שלהלן ב'''גמרא''' (מו ב) שואל אביי את רב יוסף מפני מה אוסר ר' שמעון לטלטל את הנר קודם שכבה, אם הוא מפני החשש שמא יכבה, הרי ידוע שר' שמעון סובר ש[[דבר שאינו מתכוון]] מותר, ואין לומר שזהו דווקא באיסור דרבנן ואילו באיסור דאורייתא ככיבוי אסור, שהרי מפורש מצאנו ב'''משנה''' (כלאים ט ה) שר' שמעון מתיר למוכרי כסות ללבוש כלאים על מנת למכרם בשוק ובלבד שלא יתכוון להתחמם בהם או להגן מפני הגשמים. הרי שמתיר באינו מתכוון אף באיסור דאורייתא. ובאמת מביאה שם הגמרא בשם רבא שטעמו של ר' שמעון באיסור טלטול נר דולק הוא מפני שהנר, השמן והפתילה נעשו [[בסיס לדבר האסור]]. | ||