הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
{{סוגיה בבניה}}
{{מקורות|שבת יז א-ד|שבת קכב ב-קכד ב|שבת יז א|שבת כה|אורח חיים שח}}
{{מקורות|שבת יז א-ד|שבת קכב ב-קכד ב|שבת יז א|שבת כה|אורח חיים שח}}
אילו כלים מותר לטלטלן בשבת ולאיזה צורך, ואילו כלים אינם ניטלים בשבת כלל.
אילו כלים מותר לטלטלן בשבת ולאיזה צורך, ואילו כלים אינם ניטלים בשבת כלל.


==סוגיות הגמרא==
==סוגיות הגמרא==
במסכת שבת פרק שבעה עשר, ישנן מספר משניות העוסקות בנטילת כלים מסוגים שונים בשבת, לצורך מלאכות המותרות או האסורות בשבת.
במסכת שבת פרק שבעה עשר, ישנן מספר משניות העוסקות בנטילת כלים מסוגים שונים בשבת, לצורך מלאכות המותרות בשבת או לצרכים אחרים.
   
   
===סוגיה ראשונה===
===סוגיה ראשונה===
שורה 88: שורה 87:
והקשה על זה הרמב"ן (ד"ה קורנוס) שא"כ למה התירה המשנה דווקא לפצוע אגוזים, והרי מותר אף לצורך מקומו לפי ת"ק דר' יוסי (קושיה זו קשה גם על פירוש רבא בסוגיה), ותירץ שבא לחדש שקורנס של נפחים אפילו לצורך גופו אסור, ולכן באה המשנה הבאה לומר שכל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך, היינו אפילו לצורך מקומו. הובאו דבריו גם ברשב"א ריש פרקין.
והקשה על זה הרמב"ן (ד"ה קורנוס) שא"כ למה התירה המשנה דווקא לפצוע אגוזים, והרי מותר אף לצורך מקומו לפי ת"ק דר' יוסי (קושיה זו קשה גם על פירוש רבא בסוגיה), ותירץ שבא לחדש שקורנס של נפחים אפילו לצורך גופו אסור, ולכן באה המשנה הבאה לומר שכל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך, היינו אפילו לצורך מקומו. הובאו דבריו גם ברשב"א ריש פרקין.


==טיוטא==
==כלי אוכל וספרי קודש==
כתב בעל המאור בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. ובתוס' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם.
כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם.
 
כתב הרמב"ן שמה שהתירו לטלטל מדוכה אגב שום אפילו מחמה לצל, זהו דווקא כשהמדוכה משמשת לשום, אבל להניח עליה ככר ולטלטלה מחמה לצל אסור לעולם. ובטעם ההיתר כתב שכיון שמלאכתו לאיסור אין פה הקצאה אלא שאסור מחמת מלאכתו, אך כל זמן שהוא משמש להיתר, כגון לשום, מותר אף מחמה לצל, וכעי"ז כתב גם הרשב"א וכתב שדומה הדבר לטילטול קדרה עם תבשיל וכ"ה בחידושי הר"ן (וע"ש הע' 48). אבל בעה"מ כתב שטעם ההיתר הוא מפני ההערמה שבדבר, כמו שמצאנו שרב התיר לטלטל שותא, אף שכוונתו היתה מחמה לצל, מ"מ הערים לטלטלה לצורך גופה שישב עליה רב כהנא, וכן הוא במדוכה עם שום, שמטלטל לצורך השום אף מחמה לצל להציל המדוכה.


[[קטגוריה:מוקצה]]
[[קטגוריה:מוקצה]]