הבדלים בין גרסאות בדף "תליית וילון ותמונה בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א|||}} | {{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א||שבת כב כט|}} | ||
באילו אופנים מותר ובאילו אסור לתלות וילון בשבת או לפרקו ממקומו, וכן להעמיד מחיצה בשבת או לפרקה. | באילו אופנים מותר ובאילו אסור לתלות וילון בשבת או לפרקו ממקומו, וכן להעמיד מחיצה בשבת או לפרקה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
מדברי רב משום רבי חייא (שבת קלח א, קב א) מבואר ההיתר לתלות וילון בשבת. אלא שדנו הפוסקים בטעם הדבר, וממילא בתנאי ההיתר. | מדברי רב משום רבי חייא (שבת קלח א, קב א) מבואר ההיתר לתלות וילון בשבת. אלא שדנו הפוסקים בטעם הדבר, וממילא בתנאי ההיתר. | ||
=== | ===וילון קבוע ופרוכת של ארון הקודש=== | ||
דברי '''רש"י''' שהובאו לעיל נראים כסותרים, לפי שבעירובין שם כתב שהטעם הוא מפני שהוא וילון שאינו של קבע, ומשמע שאילו היה של קבע אסור, ואילו בשבת שם כתב שהטעם הוא מפני שאין לו גג, וכל שאין לו גג לא חשיב אוהל כלל. <BR/> | |||
וב'''תרומת הדשן''' (סח) רואה את דברי רש"י בעירובין כעיקר שאמנם וילון של קבע אסור, אך דייק בדבריו שזהו דווקא בוילון שנתון בפתח ועשוי כעין דלת (וכדמשמע מרש"י שם), אבל וילון שאינו כדלת, אלא כגון פרוכת של ארון הקודש מותר אף בקבוע. וכן סובר התרה"ד עצמו להלכה, אלא שלא רצה להתיר למעשה מפני המנהג. | |||
<BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שטו ד"ה ומדברי רש"י) השיג עליו וכתב שאם היה רש"י סובר לאסור בקבוע היה לו לומר כן גם בגמרא בשבת, אלא ודאי ס"ל להתיר אף בקבוע. ומ"מ סיים הב"י שזהו דווקא אם כולו נע ונד ברוח מצויה ואינו מעכב ההולכים דרכו, דאז הוי כדלת, אבל אם קבעו מלעלה ומלמטה ומן הצדדים שאין מזיזים אותו במקומו, אסור משום בנין. | |||
<BR/>וכן דייק ב'''שפת אמת''' (קלח א ד"ה שם בגמרא) גם מדברי רש"י לעיל (קכה ב ד"ה שאין) שבבנין קבע אסור להוסיף מן הצד, וכפי שפירשו הר"ן שם והריטב"א, דבנין קבע מן הצד אסור כגג באהל עראי. | |||
<BR/>וב'''מאירי''' (שבת קלח א ד"ה וילון) שוילונות שיש בהם לולאות וטבעות קשורות בחבל לפני המיטה, אהל קבוע הוא ואסור. | |||
אבל בספר '''שבת של מי''' (שבת קלח א ד"ה אמר רב) כתב שדעת כל הפוסקים שאין איסור אוהל בדפנות, שהרי אף ר"ת לא חלק על רש"י אלא במחיצה המתרת. | |||
<BR/>גם מסתימת ה'''רמב"ם''' (שבת כב כט) משמע שכל מחיצה מן הצד מותרת, ולא חילק בזה בין וילון של קבע לשאינו של קבע. | |||
וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) כשכתב האיסור באהל עראי, כתב רק ההיתר, ולא הזכיר את האיסור בשאינו של קבע. אמנם אין זו ראיה שחזר בו ממה שכתב בב"י, כיון שהוא איירי באהל עראי וזה באמת מותר במחיצה, ולא חש להזכיר האיסור בקבע לפי שזהו בונה ממש ולא איירי ביה. <BR/> | |||
ונראה שכן סובר ה'''מגן אברהם''' (א) שכתב שאסור להוסיף באהל קבע אפילו מן הצד, אמנם הוא כתב מקורו מהר"ן הנזכר, שדייק כן מרש"י בדף קכה:, ולפי"ז אפשר שדווקא במוסיף על אהל קבע אסור, אבל מחיצה לבדה שרי. אמנם ב'''מחצית השקל''' (א) תיקן דברי המג"א וכתב שמקורו ברש"י עצמו בדף קלח., ולפי"ז כל פרוכת אסור. | |||