הבדלים בין גרסאות בדף "קנין חצר במציאה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|בבא מציעא א ד|בבא מציעא יא א-יב א|בבא מציעא א ד|גזילה ואבידה יז יא|חושן משפט רסח ג-ד}} | {{מקורות|בבא מציעא א ד|בבא מציעא יא א-יב א|בבא מציעא א ד|גזילה ואבידה יז יא|חושן משפט רסח ג-ד}} | ||
מציאה שבעליה נתייאשו ממנה, שנמצאת בחצירו של אדם, אם זוכה בה מדין קנין חצר. | מציאה שבעליה נתייאשו ממנה, שנמצאת בחצירו של אדם, אם זוכה בה מדין קנין חצר. | ||
==סוגית הגמרא== | ==סוגית הגמרא== | ||
ה'''משנה''' (בבא מציעא א ד) אומרת שהרואה צבי שבור נכנס לתוך שדהו, או גוזלות שאינם יכולים לעוף, ואמר 'זכתה לי שדי', זכה בהם. אבל היה הצבי רץ כדרכו או שהיו הגוזלות היו פורחים, ואמר 'זכתה לי שדי', לא אמר כלום. | ה'''משנה''' (בבא מציעא א ד) אומרת שהרואה צבי שבור נכנס לתוך שדהו, או גוזלות שאינם יכולים לעוף, ואמר 'זכתה לי שדי', זכה בהם. אבל היה הצבי רץ כדרכו או שהיו הגוזלות היו פורחים, ואמר 'זכתה לי שדי', לא אמר כלום. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
ומקשה הגמ' ממעשה שהיה ברבן גמליאל וזקנים שהיו בספינה, ורצה רבן גמליאל להקנות לר' יהושע מעשר ראשון ולר' עקיבא מעשר עני, ולצורך זה השכיר להם את הקרקע שעליה היו הפירות, ומזה מבואר לכא' שאין צריך שיהיה עומד בצד שדהו. | ומקשה הגמ' ממעשה שהיה ברבן גמליאל וזקנים שהיו בספינה, ורצה רבן גמליאל להקנות לר' יהושע מעשר ראשון ולר' עקיבא מעשר עני, ולצורך זה השכיר להם את הקרקע שעליה היו הפירות, ומזה מבואר לכא' שאין צריך שיהיה עומד בצד שדהו. | ||
<BR/>ומתרצת הגמ' בשני אופנים: א. תירוץ ההוא מרבנן - רבן גמליאל הקנה להם את המעשרות בקנין אגב עם הקרקע ולא בקנין חצר. ב. תירוץ רב פפא - שם יש דעת מקנה, ולכן אין צורך שיהיה עומד בצד שדהו, מה שאין כן במשנה שמדובר במציאה. וכדברי רב פפא אומר גם רבי אבא בר כהנא על דברי המשנה, שבמתנה אף אם אינו מגיע לצבי ולגוזלות, זוכה לו שדהו, משום שיש דעת אחרת מקנה אותן. | <BR/>ומתרצת הגמ' בשני אופנים: א. תירוץ ההוא מרבנן - רבן גמליאל הקנה להם את המעשרות בקנין אגב עם הקרקע ולא בקנין חצר. ב. תירוץ רב פפא - שם יש דעת מקנה, ולכן אין צורך שיהיה עומד בצד שדהו, מה שאין כן במשנה שמדובר במציאה. וכדברי רב פפא אומר גם רבי אבא בר כהנא על דברי המשנה, שבמתנה אף אם אינו מגיע לצבי ולגוזלות, זוכה לו שדהו, משום שיש דעת אחרת מקנה אותן. | ||
<BR/>עוד אומרת הגמ' שאף שבגט יש דעת אחרת מקנה, אעפ"כ אומר עולא שצריך שתהא האשה עומדת בצד חצרה | |||
עוד מבואר בגמרא, שחצרו קונה לו את הצבי והגוזלות, דווקא באופן שאם ירוץ אחריהם יגיע אליהם. | |||
<BR/>עוד אומרת הגמ' שאף שבגט יש דעת אחרת מקנה, אעפ"כ אומר עולא שצריך שתהא האשה עומדת בצד חצרה. ומסביר רב אשי את טעם החילוק, שחצר זוכה לאדם מדין יד, אבל לא גרעה משליחות, כלומר במקום שאפשר לדון משום שליחות כגון במתנה, החצר קונה מדין שליחות ולכן אין צריך שיהיה עומד בצדה. אבל במקום שאי אפשר לדון מדין שליחות כגון בגט, כיון שחוב הוא לאשה, וקיי"ל שאין חבין לאדם שלא בפניו, ולכן אין החצר זוכה אלא מדין יד, ומשום כך צריך שתהיה עומדת בצד חצרה. | |||
עולה מתוך הגמרא שלגבי מציאה, חצרו קונה לו מדין שליחות. לכן אם היא משתמרת, קונה לאדם אף אם אינו נמצא בה, ואם אינה משתמרת, צריך שיהיה עומד בצדה, שבכך היא משתמרת לו. ואם אלו צבי וגוזלות שמהלכים, צריך שיוכל לרוץ אחריהם ולהגיען קודם שיצאו מהשדה.<BR/> | |||
וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' וב'''טור''' (חושן משפט רסח) וב'''שלחן ערוך''' (רסח ג-ד). | |||
==אם צריך לומר 'זכתה לי שדי'== | ==אם צריך לומר 'זכתה לי שדי'== | ||