הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 39: שורה 39:
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא שיטה נוספת בשם הגאונים, שבעיקרה היא כשיטת הרי"ף שמדובר שבירך את הברכה המוטעית במלואה, ומיד תיקן לברכה הנכונה. אלא שלגאונים מסתפקת הגמרא במקרה אחר מזה של הרי"ף. שהרי"ף כתב שאם החזיק כוס שכר ופתח בשל יין וסיים בשל שכר, בזה נסתפקה הגמרא אם אזלינן בתר פתיחת הברכה או בתר חתימה. לפי הרשב"א בשם הגאונים במקרה כזה פשיטא שיצא, והספק הוא במקרה שהחזיק כוס שכר בידו ופתח בברכת שהכל כדין אך סיים מיד בורא פרי הגפן, כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' ונסתפקה הגמרא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.  
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא שיטה נוספת בשם הגאונים, שבעיקרה היא כשיטת הרי"ף שמדובר שבירך את הברכה המוטעית במלואה, ומיד תיקן לברכה הנכונה. אלא שלגאונים מסתפקת הגמרא במקרה אחר מזה של הרי"ף. שהרי"ף כתב שאם החזיק כוס שכר ופתח בשל יין וסיים בשל שכר, בזה נסתפקה הגמרא אם אזלינן בתר פתיחת הברכה או בתר חתימה. לפי הרשב"א בשם הגאונים במקרה כזה פשיטא שיצא, והספק הוא במקרה שהחזיק כוס שכר בידו ופתח בברכת שהכל כדין אך סיים מיד בורא פרי הגפן, כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' ונסתפקה הגמרא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.  
<BR/>על זה מקשה הרשב"א, שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים?
<BR/>על זה מקשה הרשב"א, שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים?
<BR/>ב'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מביא גם הוא שיטה זו בשם הגאונים, ומבאר קצת שהספק הוא אם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם פתיחת הברכה שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה.
<BR/>השיטה מקובצת ממשיך ומסביר גם את הראיה מברכות קריאת שמע, שהראיה היא מהרישא שאם אמר פתח בשחרית ביוצר אור וחתם במעריב ערבים לא יצא, כיון שאזלינן בתר חתימה. ודוחה הגמרא - שאני התם שבירך, כלומר כשאמר 'שהכל נהיה בדברו' הרי כבר בירך את הברכה כתיקנה, ורק אחר כך הוסיף 'בורא פרי הגפן', מה שאין כן בברכות קריאת שמע, שלא חתם כלל של שחרית, ורק את הפתיחה אמר כתיקנה ולכן לא יצא.


==הכרעת הפוסקים==
==הכרעת הפוסקים==
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת.
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת.