הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 14: | שורה 14: | ||
'''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו', אך קודם שסיים 'שהכל נהיה בדברו', נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן'. כלומר בפועל בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם כיון שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שאינה פוטרת שכר, לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים 'שהכל נהיה בדברו', או כיון שאמר בפועל את הברכה הנכונה אזלינן בתר החיתום ויצא ידי חובה. | '''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו', אך קודם שסיים 'שהכל נהיה בדברו', נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן'. כלומר בפועל בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם כיון שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שאינה פוטרת שכר, לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים 'שהכל נהיה בדברו', או כיון שאמר בפועל את הברכה הנכונה אזלינן בתר החיתום ויצא ידי חובה. | ||
<BR/>לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח וברך '''אדעתא''' דחמרא', כלומר שכוונתו היתה לומר בפה"ג אך קודם נזכר ואמר 'שהכל' כדין. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' שזהו שם ומלכות, או אחר חתימת הברכה. | <BR/>לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח וברך '''אדעתא''' דחמרא', כלומר שכוונתו היתה לומר בפה"ג אך קודם נזכר ואמר 'שהכל' כדין. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' שזהו שם ומלכות, או אחר חתימת הברכה. | ||
<BR/>גם נסיון הפשיטה מברכות קריאת שמע מתבאר לפי זה, שמדובר שפתח בברכה ואמר 'ברוך אתה יי אלקינו מלך העולם' '''על דעת''' לומר יוצר אור אך נזכר ואמר 'המעריב ערבים'. | |||
<BR/>כפירוש זה נראה גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה פתח), וכן הסכים לה ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס). | <BR/>כפירוש זה נראה גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה פתח), וכן הסכים לה ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס). | ||
==== למה לא מועיל מצד מצוות אין צריכות כוונה ==== | ==== למה לא מועיל מצד מצוות אין צריכות כוונה ==== | ||