הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 12: שורה 12:


== תוספתא וירושלמי ==
== תוספתא וירושלמי ==
ב'''תוספתא''' (ערלה א ח) מובא דין זה בשינויים משמעותיים.
ב'''תוספתא''' (ערלה א ח) מובא דין זה בשינויים משמעותיים.<BR/>
התוספתא מביאה את הדין שספק הערלה בארץ ישראל אסור, ולאחר מכן משווה לגמרי את הדין בסוריא עם הדין בחוצה לארץ שבשניהם אומרת שמותר. אך מפרטת את האופן המותר - כיצד כרם ושדה שנטוע ירק והיה ירק נמכר חוצה לו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר. ר' יהודה אומר באופן זה גם בסוריא אסור, אלא האופן שבסוריא ובחו"ל מותר הוא בכרם שנטוע ירק '''ושדה ירק בצדו''' וירק נמכר חוצה לו, ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר. הרי שנמצא נטועה קטנה בתוך שדהו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ [מותר] ר' לעזר בי ר' יוסה אמ' משם ר' יוסה בן דורמסקית שאמר משם ר' יוסה הגלילי שאמ' משם ר' יוחנן בן נורי שאמ' [משם] ר' ליעזר הגדול אין ערלה בחוצה לארץ
התוספתא מביאה את הדין שספק הערלה בארץ ישראל אסור, ואילו בסוריא ובחוצה לארץ מותר. ומפרטת את האופן המותר - כיצד כרם ושדה שנטוע ירק, והיה ירק נמכר חוצה לו - ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר. לדעת ר' יהודה אומר באופן זה גם בסוריא אסור, אלא האופן שבסוריא ובחו"ל מותר הוא בכרם שנטוע ירק '''ושדה ירק בצדו''' וירק נמכר חוצה לו, ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר. וכן נטועה קטנה שנמצאה בתוך שדהו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר.<BR/>
עוד מביאה שם התוספתא את דעת ר' אליעזר הגדול שאומר אין ערלה בחוצה לארץ.
 
גם ב'''ירושלמי''' (ערלה ג ז) מובאת המחלוקת באופן דומה למובא בתוספתא, לדעת תנא קמא כרם של ערלה וענבים נמכרות חוצה לו, זהו האופן המותר בסוריא, ואילו לדעת ר' יהודה (ר' יודן) בכהאי גוונא אסור, ומותר רק באופן שיש כרם של ערלה וכרם אחר בצידו, וענבים נמכרות חוצה לו.<BR/>
עוד מובא שם בירושלמי שר' יודן אומר שדין הרישא במשנה לגבי ערלה, ודין הסיפא לגבי כלאים שווים, כלומר בשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט.
 
== שיטות הראשונים ==
== שיטות הראשונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==