הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 77: | שורה 77: | ||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים נח ד"ה ומ"ש רבנו וכן כתב הרמב"ם) מסביר שהרמב"ם סובר שאביי חולק על רב הונא, ולית ליה כל הזמנים שהוזכרו במשנה, אלא רק קריאת שמע כותיקין עם הנץ, ואמנם בדיעבד ובשעת הדחק | ה'''בית יוסף''' (אורח חיים נח ד"ה ומ"ש רבנו וכן כתב הרמב"ם) מסביר שהרמב"ם סובר שאביי חולק על רב הונא, ולית ליה כל הזמנים שהוזכרו במשנה, אלא רק קריאת שמע כותיקין עם הנץ, ואמנם בדיעבד ובשעת הדחק | ||
=== | === שיטות בעל המאור, רבנו תם ורבנו חננאל === | ||
==== בעל המאור ==== | |||
'''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות של רשב"י חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. <BR/> | '''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות של רשב"י חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. <BR/> | ||
ומביא לזה ראיה מדברי אביי שפסק לקריאת שמע כותיקין, כלומר מהנץ החמה. ומדגיש שמותר לקרוא גם בשעת הנץ עצמו (שיש לו משך | ומביא לזה ראיה מדברי אביי שפסק לקריאת שמע כותיקין, כלומר מהנץ החמה. ומדגיש שמותר לקרוא גם בשעת הנץ עצמו (שיש לו משך כלשהו) ולאו דווקא אחר הנץ, וגם עדיף יותר לעשות כן שזהו עיקר מצותה מן המובחר. | ||
<BR/>ועוד ראיה מביא ממסכת יומא (לז ב) שכתוב שם שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, לפי שהם קוראים אחר עמוד השחר קודם הנץ. | <BR/>ועוד ראיה מביא ממסכת יומא (לז ב) שכתוב שם שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, לפי שהם קוראים אחר עמוד השחר קודם הנץ. | ||
<BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה. | <BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה. | ||
==== רבנו תם ==== | |||
'''רבנו תם''' (יומא לז ב ד"ה אמר) גם הוא מפרש שזמן קריאת קריאת שמע הוא לאחר הנץ כפשט הברייתא ביומא שזמן קריאת שמע הוא לאחר שהחמה זורחת והניצוצות יוצאים ממנה. וכתב שהותיקין שהיו ממהרים לקרוא קריאת שמע קודם הנץ, שלא כדין היו עושים, ועשו כן מפני התפילה, שרצו להתפלל מיד עם הזריחה ולסמוך גאולה לתפילה. ומה שאמר אביי 'לקריאת שמע כותיקין' אין כוונתו קודם לנץ אלא לסימן בעלמא, כשם שהותיקין היו מקדימים מעט לפני הנץ, כן אנו יש לנו לקרוא מיד אחר הנץ. וכתב לזה ראיה מהמשנה במגילה, שכל דבר שמצותו ביום, עושים אותו לכתחילה אחר בנץ, ורק בדיעבד יצא מעלות השחר. | |||
==== רבנו חננאל ==== | |||
עוד שם בתוספות (יומא לז ב ד"ה אמר) הביאו שיטת '''רבנו חננאל''' שגם הוא סובר שזמן קריאת שמע הוא לאחר הנץ, ומפרש שהותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה, הכוונה שהיו מתחילים לקרוא אותה עם הנץ החמה (גומרים לשון קוראים), ומה שדורשים 'ייראוך עם שמש' הכוונה לקבלת עול מלכות שמים ולא לתפילה. | |||
<BR/>התוספות שם הקשו על דבריו, שמשמע שהפסוק 'ייראוך עם שמש' מדבר על תפילה ולא על קריאת שמע, וגם לא הלשון 'גומרים' משמע גומרים לגמרי את הקריאה כדי שיוכלו להתפלל ולסמוך גאולה לתפילה. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||