הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 13: | שורה 13: | ||
===דעת רוב הראשונים=== | ===דעת רוב הראשונים=== | ||
'''הרמב"ן''' שם סובר דנר שבת קודם להדלקת נר חנוכה, כשם שהוא [[חיוב הדלקת נר שבת#קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש|קודם אצל מי שאין לו אלא נר אחד]], דכל התדיר והמשובח מחבירו קודם לחבירו, ונראה מדבריו | '''הרמב"ן''' שם סובר דנר שבת קודם להדלקת נר חנוכה, כשם שהוא [[חיוב הדלקת נר שבת#קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש|קודם אצל מי שאין לו אלא נר אחד]], דכל התדיר והמשובח מחבירו קודם לחבירו, ונראה מדבריו דאינו אסור במלאכה עד הערב. וגם ה'''רשב"א''' בחידושים (כג ב) כתב לדחות דברי בה"ג, והביא גם הוא ראיית הרמב"ן הנ"ל, והוסיף להקשות דאם כדברי בה"ג, אסור היה להדליק יותר על נר אחד כיון שבהדלקת הראשון כבר נאסר עליו להדליק את השני. וכן כתב גם בתשובה (א תתרע). וכעין זה הקשה גם ב'''שבלי הלקט''' (נט) בשם אחיו, דלעת בה"ג היאך מותר להדליק נר שבת והרי כשבירכה כבר נאסרה במלאכה. אבל ב'בבית יוסף''' (אורח חיים רסג) תירץ על זה דכל ההדלקה כחדא חשיבא, ואינה מקבלת שבת עד שגומרת להדליק.<BR/> | ||
וכדעת הרמב"ן פסקו גם ה'''רא"ש''' (שבת ב כד), ה'''טור''' (אורח חיים רסג), וה'''ריטב"א''' (כג ב). וכן גם דעת ה'''מאירי''' שהביא דברי שתי השיטות, והכריע כהרמב"ן, וסיים דמ"מ מי שחושש ומדליק נרות חנוכה ברישא רשאי, ובלבד שיתכפם לנר שבת כמה שיוכל, שיהיו שניהם סמוכים לשקיעת החמה. | |||
וב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (נט)] הביא מתשובת הגאונים שהיה מנהג להדליק הנרות מבעוד יום ולתקן את הפתילות, ואחר כך מכבין אותן סמוך לחשיכה, ומוחטין אותן או מוסיפים בהם שמן ומברכים ומדליקים ושובתים, ואינו מקבל עליו שבת עד שיתקן כל הנרות שבביתו. ועיי"ש שדחה דעת הנוהגים להשליך הפתילה אחר ההדלקה כדי לא לכבותה, ומסיק דהכל לפי דעת האדם, אם בהדלקה ואם בתפילת ערבית, היכא שדעתו לשבות, נאסר בעשיית מלאכה, ואפילו מבעוד יום [וקצת משמע בדבריו שתנאי מועיל בתפילת ערבית, ודלא כהב"י, ע"ש]. | |||
וה'''סמ"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=21359&st=%u05D4%u05D3%u05DC%u05E7%u05EA%20%u05E0%u05E8 (עשין ל)] כתב הראיה משהייה כדי לצלות דג קטן וכו' דמוכח שאינו מקבל שבת בהדלקה, אבל סיים שיכול להיות שהמדליק עצמו אסור במלאכה, ומביא ראיה לזה מתוספתא דסוכה. וכן הבין בדעתו בעל '''שלטי גיבורים''' (טו א ב). | |||
וה'''מרדכי''' (רצג) הביא שתי הדעות ולא הכריע, אבל ב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה כתב בה"ג) כתב דנראה מדברי המרדכי שמסכים לבה"ג, ואפשר שכוונתו למש"כ המרדכי (רצז) בשם רב שרירא גאון לענין יום המעונן. | וה'''מרדכי''' (רצג) הביא שתי הדעות ולא הכריע, אבל ב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה כתב בה"ג) כתב דנראה מדברי המרדכי שמסכים לבה"ג, ואפשר שכוונתו למש"כ המרדכי (רצז) בשם רב שרירא גאון לענין יום המעונן. | ||
וכתב הרדב"ז בתשובה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=262 (ב תשנז)] דכיון שהיא מחלוקת יש לחשוש לדברי האומר שמקבל שבת בהדלקה, ואין להיכנס לספק חילול שבת מפני הכלל דתדיר קודם. עוד כתב להכריע כבה"ג מפני שכל דברי הגאונים קבלה, ועוד שמטעם פרסומי ניסא ראוי להקדימה, והרי אילולא טעם דשלום בית, לא הוה חיישינן לתדיר, אלא היינו מקדימים של חנוכה, ולכן היכא דיש לו גם נר שבת ואינו מבטל טעמא דשלום בית, יש להדליק של חנוכה ברישא. | |||
וכתב הרדב"ז בתשובה (ב תשנז) דכיון שהיא מחלוקת יש לחשוש לדברי האומר שמקבל שבת בהדלקה, ואין להיכנס לספק חילול שבת מפני הכלל דתדיר קודם. עוד כתב להכריע כבה"ג מפני שכל דברי הגאונים קבלה, ועוד שמטעם פרסומי ניסא ראוי להקדימה, והרי אילולא טעם דשלום בית, לא הוה חיישינן לתדיר, אלא היינו מקדימים של חנוכה, ולכן היכא דיש לו גם נר שבת ואינו מבטל טעמא דשלום בית, יש להדליק של חנוכה ברישא. | |||
===יחידים שלא הדליקו=== | ===יחידים שלא הדליקו=== | ||