הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 67: | שורה 67: | ||
== גדר נראה == | == גדר נראה == | ||
{{להשלים"פסקה=כן}} | |||
כתב ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ) שנראים הדברים שלא חשיב 'נראה' אלא אם כן הוא מאותו מחוז וטפל לו, כדרך שאמרו 'חשבון ובנותיה בית שאן ובנותיה'. עוד כתב שיש לפרש ש'נראה' היינו ש'''כל''' אותו הכפר נראה איתו להדיא. | כתב ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ) שנראים הדברים שלא חשיב 'נראה' אלא אם כן הוא מאותו מחוז וטפל לו, כדרך שאמרו 'חשבון ובנותיה בית שאן ובנותיה'. עוד כתב שיש לפרש ש'נראה' היינו ש'''כל''' אותו הכפר נראה איתו להדיא. | ||
<BR/>ב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב א) כתב שנראה וסמוך זה דווקא מתחום העיר, כלומר אפילו שהתחום רחוק מקצה העיר ברוח אחת, מודדים משם. ודייק זאת מהלשון 'נראה' ולא קאמר 'רואין'. וסיים דמ"מ אם היה רחוק כמה פרסאות אין לדונו בדין 'נראה' אף שרואין אותו מן הכרך. | <BR/>ב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב א) כתב שנראה וסמוך זה דווקא מתחום העיר, כלומר אפילו שהתחום רחוק מקצה העיר ברוח אחת, מודדים משם. ודייק זאת מהלשון 'נראה' ולא קאמר 'רואין'. וסיים דמ"מ אם היה רחוק כמה פרסאות אין לדונו בדין 'נראה' אף שרואין אותו מן הכרך. | ||