הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 74: | שורה 74: | ||
בספר '''מטה משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30738&st=&pgnum=186 (תתריב)] אחר שהביא הדעות השונות, כתב שאף אותם שמשתכרים יהיה כל כוונתם לשם שמים, כדי לזכור הנס, ולא כדי למלאות גרונם יין כאותם שעושים שחוק וקלות ראש ואינם חוששים להתפלל, ולא לנטילת ידיים וברכת המוציא וברכת המזון, עד כי נדמה לרוב ההמון שבימים אלו הותר לפרוק עול תורה ומצוות. וכל זה הוא עוון פלילי כי לא הותרה אלא שמחה ולא קלות ראש, ואם ביטל תפילה או מילה מן המגילה הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו. וכן היו הראשונים עוסקים בפורים בדברי תורה ומצווה ולא בקלות ראש. | בספר '''מטה משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30738&st=&pgnum=186 (תתריב)] אחר שהביא הדעות השונות, כתב שאף אותם שמשתכרים יהיה כל כוונתם לשם שמים, כדי לזכור הנס, ולא כדי למלאות גרונם יין כאותם שעושים שחוק וקלות ראש ואינם חוששים להתפלל, ולא לנטילת ידיים וברכת המוציא וברכת המזון, עד כי נדמה לרוב ההמון שבימים אלו הותר לפרוק עול תורה ומצוות. וכל זה הוא עוון פלילי כי לא הותרה אלא שמחה ולא קלות ראש, ואם ביטל תפילה או מילה מן המגילה הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו. וכן היו הראשונים עוסקים בפורים בדברי תורה ומצווה ולא בקלות ראש. | ||
<BR/>גם ב'''חיי אדם''' (ב קנה ל) כתב שאם יודע בעצמו שיזלזל במצווה מן המצוות, בברכות או בתפילות, או שינהג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמים. וכן העתיק ה'''ביאור הלכה''' (ד"ה עד דלא). | <BR/>גם ב'''חיי אדם''' (ב קנה ל) כתב שאם יודע בעצמו שיזלזל במצווה מן המצוות, בברכות או בתפילות, או שינהג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמים. וכן העתיק ה'''ביאור הלכה''' (ד"ה עד דלא). | ||
=== מיהם החייבים בשתיה === | |||
בפשט הסוגיה נראה שכל אדם מחוייב בשתיה, וכן עולה מסתימת רוב הפוסקים ופרשנים. ברם, ה'''כתב סופר''' (פירוש למגילה אסתר ד"ה ומעתה א"ש) סבר אחרת, והסביר שבמילה 'איניש' בא רבא לצמצמם את החיוב, ולהחילו רק על פשוטי העם ועמי הארצות הנקראים 'איניש', ולא את אנשי המעלה ותלמידי החכמים.<BR/> | |||
פרשנות דומה עולה גם בביאור דברי ה'''מהרש"א'''. הגמרא בבא מציעא (כג:) מציגה שלושה מצבים בהם מותר לתלמידי חכמים לשקר, כאשר אחד מהם הוא 'פוריא'. בניגוד להסבר המקובל בראשונים, מסביר ה'''מהרש"א''' (חידושי אגדות ד"ה בפוריא) שמשמעות המילה פוריא היא פורים, ושמותר לתמיד חכם לשקר בפורים ולומר ששתה כבר למרות שהוא לא עשה כן. בעל '''שו"ת יד חנוך''' (ד) מבאר שכוונתו היא שתלמידי חכמים אינם חייבים להשתכר ואף אסור להם מפני כבוד התורה. | |||
== טיוטה == | == טיוטה == | ||
===לבסומי=== | ===לבסומי=== | ||
====להתבסם – לשתות למטרת הנאה==== | ====להתבסם – לשתות למטרת הנאה==== | ||