הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==== אם דווקא בשנתמעך ==== | ==== אם דווקא בשנתמעך ==== | ||
ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך אם בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך אם בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו '''כעין דייסא''' מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). | <BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו '''כעין דייסא''' מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). אמנם ה'''טור''' (רח) לא העתיק בזה לשון הרא"ש שעשאו כעין דייסא, וגם ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' ליתא. | ||
מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך אע"פ שבישלו הרי הוא בכלל כוסס וברכתו בורא פרי האדמה. | מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך אע"פ שבישלו הרי הוא בכלל כוסס וברכתו בורא פרי האדמה. | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו. וכן הוכיח ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) שדברי רב ושמואל שאמרו 'כל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו במ"מ' לא נדחו, ולכן יש לדייק שאורז ודוחן ע"י תערובת לא. | כתב ה'''רי"ף''' (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו. וכן הוכיח ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) שדברי רב ושמואל שאמרו 'כל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו במ"מ' לא נדחו, ולכן יש לדייק שאורז ודוחן ע"י תערובת לא. | ||
<BR/>כן הסכים גם ה'''רא"ש''' (ו ח), אבל הוסיף שזהו דווקא כאשר המין האחר הוא הרוב, דומיא דחמשת מיני דגן שאפילו שהמין האחר הוא הרוב מברך מזונות. מבואר יוצא מדברי הרא"ש, שאם המין האחר הוא המיעוט, יש לברך על התערובת כברכת האורז, והיינו בורא מיני מזונות, וכן העתיק '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א), וכן הוא ב'''ספר ה אשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב). | <BR/>כן הסכים גם ה'''רא"ש''' (ו ח), אבל הוסיף שזהו דווקא כאשר המין האחר הוא הרוב, דומיא דחמשת מיני דגן שאפילו שהמין האחר הוא הרוב מברך מזונות. מבואר יוצא מדברי הרא"ש, שאם המין האחר הוא המיעוט, יש לברך על התערובת כברכת האורז, והיינו בורא מיני מזונות, וכן העתיק '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א), וכן הוא ב'''ספר ה אשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב). | ||
<BR/> | <BR/>ה'''טור''' (אורח חיים רח) פסק להלכה כאביו הרא"ש, והוסיף שמברך על התערובת כברכת התבשיל האחר שהוא הרוב (ולא 'שהכל'), אבל ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' (ו ח) כתב דווקא שאם האורז נתערב במין אחר והרוב ממין אחר, מברך שהכל. | ||
'''הריטב"א''' (ברכות לז א ד"ה הכוסס את האורז הלכות ברכות א כט) כתב שתבשיל שיש בו אורז או דוחן, אם הם עיקר התבשיל מברך ברכתם הראויה להם בורא מיני מזונות ונפשות, אך אם אינם עיקר התבשיל, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה. משמע שסובר כדעת הרא"ש, אלא שלא חילק בין רוב למיעוט, אלא בין עיקר לטפל. | '''הריטב"א''' (ברכות לז א ד"ה הכוסס את האורז הלכות ברכות א כט) כתב שתבשיל שיש בו אורז או דוחן, אם הם עיקר התבשיל מברך ברכתם הראויה להם בורא מיני מזונות ונפשות, אך אם אינם עיקר התבשיל, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה. משמע שסובר כדעת הרא"ש, אלא שלא חילק בין רוב למיעוט, אלא בין עיקר לטפל. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
ה'''לחם חמודות''' כתב שסוגיין דעלמא אורז ריי"ז ודוחן היר"ז, וכן כתב ה'''לבוש'''. | ה'''לחם חמודות''' כתב שסוגיין דעלמא אורז ריי"ז ודוחן היר"ז, וכן כתב ה'''לבוש'''. | ||
<BR/>ב'''מגן אברהם''' (ט) כתב שאורז הוא ריי"ז ודוחן היר"ז, ויש אומרים להיפך, ולכן לא יאכלם כשנתמעכו אלא בתוך הסעודה, ואם אכל שלא בתוך הסעודה יברך 'שהכל'. | <BR/>ב'''מגן אברהם''' (ט) כתב שאורז הוא ריי"ז ודוחן היר"ז, ויש אומרים להיפך, ולכן לא יאכלם כשנתמעכו אלא בתוך הסעודה, ואם אכל שלא בתוך הסעודה יברך 'שהכל'. | ||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | |||
* [http://www.bmgasaf.org.il/lesson.asp?id=55 ברכת האורז] - הרבנים דוד ולדמן ומנשה יום טוב, בית המדרש גבעת אסף. | |||
* [http://ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/1497.pdf ברכה על אורז ודוחן] - ישיבת 'ברכת משה', מעלה אדומים. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||