הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מכה בפטיש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{מקורות|שבת ז ב, יב א|שבת עה ב, קב ב - קג א|ירושלמי ז ב||}} גדרי מלאכת 'מכה בפטיש' האסורה בשבת, ו...") |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
<BR/>ב'''תוספות יום טוב''' (שבת יב א) תירץ דעת רש"י שהמשנה לא באה לפרש מה שהיה במשכן, אלא עיקר פירושא דמתניתין הוא מה ששכיח האידנא, אלא שצריכים על כל פנים למצוא היכן היה במשכן, וזה פירש רש"י לעיל בפרק כלל גדול. וב'''חתם סופר''' הוסיף שרש"י לשיטתו שסובר שאין כלל [[בנין בכלים]], לכן כל המשנה עסוקה בבנין אבנים, ותנא סדורא דבנין נקט ואזיל. אבל תוספות הקשו שפיר לשיטתם, לפי שסוברים שיש בנין בכלים, ולכן הבונה והמכה בפטיש הכל אפשר להיות בכלים, ואם כן קשה למה הניח התנא מלאכת המשכן ונקט מלאכת בנין דלא הוה במשכן. | <BR/>ב'''תוספות יום טוב''' (שבת יב א) תירץ דעת רש"י שהמשנה לא באה לפרש מה שהיה במשכן, אלא עיקר פירושא דמתניתין הוא מה ששכיח האידנא, אלא שצריכים על כל פנים למצוא היכן היה במשכן, וזה פירש רש"י לעיל בפרק כלל גדול. וב'''חתם סופר''' הוסיף שרש"י לשיטתו שסובר שאין כלל [[בנין בכלים]], לכן כל המשנה עסוקה בבנין אבנים, ותנא סדורא דבנין נקט ואזיל. אבל תוספות הקשו שפיר לשיטתם, לפי שסוברים שיש בנין בכלים, ולכן הבונה והמכה בפטיש הכל אפשר להיות בכלים, ואם כן קשה למה הניח התנא מלאכת המשכן ונקט מלאכת בנין דלא הוה במשכן. | ||
<BR/>כעין זה, בספר '''מגיני שלמה''' (קב ב ד"ה המכה) כתב ליישב בדעת רש"י שאין כוונתו לבאר מלאכת 'מכה בפטיש' המוזכרת בפרק כלל גדול ברשימת כל המלאכות, אלא מכיון שהתנא הכניס מכה בפטיש יחד עם כל מלאכות הבנייה, הבין רש"י שגם המכה בפטיש כאן הוא מעניין הבנייה, לפי שתנא סדרא דבנין נקט (כדאמרינן לעיל בגמרא גבי אפייה, תנא סדורא דפת נקט), ולכן פירש גם לגבי מעצד שהוא בנין של ברזל. והוסיף המג"ש שאף שלא היה במשכן מלאכת מכה בפטיש של בנין, מ"מ חשיב אב מלאכה, כשם שמצאנו כמה מלאכות כאלו, כגון אופה, שלא היו במשכן וחשיבי אבות לפי שהם עניין אחד ממש. | <BR/>כעין זה, בספר '''מגיני שלמה''' (קב ב ד"ה המכה) כתב ליישב בדעת רש"י שאין כוונתו לבאר מלאכת 'מכה בפטיש' המוזכרת בפרק כלל גדול ברשימת כל המלאכות, אלא מכיון שהתנא הכניס מכה בפטיש יחד עם כל מלאכות הבנייה, הבין רש"י שגם המכה בפטיש כאן הוא מעניין הבנייה, לפי שתנא סדרא דבנין נקט (כדאמרינן לעיל בגמרא גבי אפייה, תנא סדורא דפת נקט), ולכן פירש גם לגבי מעצד שהוא בנין של ברזל. והוסיף המג"ש שאף שלא היה במשכן מלאכת מכה בפטיש של בנין, מ"מ חשיב אב מלאכה, כשם שמצאנו כמה מלאכות כאלו, כגון אופה, שלא היו במשכן וחשיבי אבות לפי שהם עניין אחד ממש. | ||
<BR/>וב'''רש"ש''' (קב ב ד"ה המכה בפטיש) הקשה על זה, שהרי למ"ד שהמסתת חייב משום מכה בפטיש, אמרה הגמרא להלן (קב ב) 'אימא המסתת - המכה בפטיש', כלומר שהמסתת הוא המכה בפטיש. מבואר שהמכה בפטיש דהכא הוא האב מלאכה ממש, ולא כדין האופה שאינו האב שהיה במשכן אלא המבשל. | |||
==== המקרים בגמרא ==== | ==== המקרים בגמרא ==== | ||
| שורה 49: | שורה 50: | ||
===שיטת רש"י === | ===שיטת רש"י === | ||
'''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) כותב שהמכה בפטיש | '''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) כותב שהמכה בפטיש הוא גמר כל מלאכה, שכן האומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה. | ||
<BR/>ב'''רמב"ן''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) הקשה על זה, שהרי אין פה גמר מלאכה אלא אימון ידיו של האומן ולאו מלאכה הוא, והוסיף שכן איתא בריש פרק הבונה. וכוונתו מבוארת ב'''ר"ן''' (חידושים עג א ד"ה והמכה, בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) ששם משמע שזהו דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה, אבל אין זו אלא הוספה על דברי תנא קמא שמחייב משום משום מכה בפטיש. הרי שלדעת תנא קמא מכה בפטיש אינו הכאה בסדן. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (עג ב ד"ה המכה). | <BR/>ב'''רמב"ן''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) הקשה על זה, שהרי אין פה גמר מלאכה אלא אימון ידיו של האומן ולאו מלאכה הוא, והוסיף שכן איתא בריש פרק הבונה. וכוונתו מבוארת ב'''ר"ן''' (חידושים עג א ד"ה והמכה, בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) ששם משמע שזהו דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה, אבל אין זו אלא הוספה על דברי תנא קמא שמחייב משום משום מכה בפטיש. הרי שלדעת תנא קמא מכה בפטיש אינו הכאה בסדן. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (עג ב ד"ה המכה). | ||
בחידושי '''חתם סופר''' (קב א ד"ה והנה) כתב ליישב דעת רש"י שהוא גורס בדברי רשב"ג 'המכה בקורנס על הסדן '''בשעת''' מלאכה', ואילו הר"ן גורס כגירסת הרי"ף '''בגמר''' מלאכה, והשתא מיושב לדעת רש"י, שגם לת"ק מדובר בהכאה על הקורנס, אלא שזהו בגמר מלאכה, מה שאין כן לרשב"ג שהוא מכה בשעת מלאכה ממש. כן יישב גם ה'''רש"ש''' (קב ב), ותמה על הר"ן שלא הרגיש שרש"י לא גורס כהרי"ף. | |||
<BR/>אמנם דבריהם מיישבים את הקושיה מהמשנה, אבל לא תירצו לעצם הענין מה ששאל הרמב"ן שאין כאן גמר מלאכה כלל, אלא רק אימון ידיו של האומן. | |||
=== שיטת שאר ראשונים === | === שיטת שאר ראשונים === | ||