הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== פירוש 'שקיעת החמה' לענין הדלקת נרות חנוכה == | == פירוש 'שקיעת החמה' לענין הדלקת נרות חנוכה == | ||
ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה, אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. מבואר מדבריו שההדלקה צריכה להיות בדיוק בשקיעה, לא לפני ולא אחרי. אמנם לא מבואר בדבריו מהו בדיוק זמן שקיעת החמה. | ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה, אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. מבואר מדבריו שההדלקה צריכה להיות בדיוק בשקיעה, לא לפני ולא אחרי. אמנם לא מבואר בדבריו מהו בדיוק זמן שקיעת החמה. | ||
ב'''מרדכי''' (שבת תנה) כתב שמשתשקע החמה פירושו מסוף השקיעה כלומר מצאת הכוכבים, שהרי שרגא בטיהרא מאי מהני, ולכן אין להדליק אלא כשיש חושך. | מדברי '''בעל הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה והיכא) מדוייק ש'משתשקע החמה' שאמרה הגמרא היינו לאחר שקיעה. ומשמע מדבריו שלאחר שקיעה, היינו בסוף השקיעה. | ||
<BR/>ובאמת ב'''מרדכי''' (שבת תנה) כתב כן במפורש, שמשתשקע החמה פירושו מסוף השקיעה כלומר מצאת הכוכבים, שהרי שרגא בטיהרא מאי מהני, ולכן אין להדליק אלא כשיש חושך. | |||
<BR/>גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) יש קצת לדייק, שכתבו שיש להדליק '''בלילה''' מיד, משמע קצת אחרי השקיעה. | |||
<BR/>ב'''טור''' (אורח חיים תרעב) העתיק דבריו להלכה בזה הלשון "מצותה מסוף שקיעת החמה", וב'''שלחן ערוך''' (תרעב א) פתח בלשון הרמב"ם וכתב "אין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה", אבל הוסיף "אלא עם סוף שקיעתה". | <BR/>ב'''טור''' (אורח חיים תרעב) העתיק דבריו להלכה בזה הלשון "מצותה מסוף שקיעת החמה", וב'''שלחן ערוך''' (תרעב א) פתח בלשון הרמב"ם וכתב "אין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה", אבל הוסיף "אלא עם סוף שקיעתה". | ||
=== ביאור כוונת הטור והשלחן ערוך לענין סוף השקיעה === | === ביאור כוונת הטור והשלחן ערוך לענין סוף השקיעה === | ||
=== זמן ההדלקה בשבת === | === זמן ההדלקה בשבת === | ||
== סוף זמן הדלקת הנרות == | == סוף זמן הדלקת הנרות == | ||
לפי הסבר ראשון של הגמרא יוצא שישנו זמן אחרון שבו מותר להדליק, ולאחר מכן אין להדליק. אך לפי | לפי הסבר ראשון של הגמרא יוצא שישנו זמן אחרון שבו מותר להדליק, ולאחר מכן אין להדליק. אך לפי התירוץ הנוסף, שמסביר שעד שתכלה רגל מן השוק הכוונה לשיעור ההדלקה (שיש לשים בנר לכתחילה או שמותר אחר כך לכבות, וכמחלוקת הראשונים [[לעיל]]), יוצא לכאורה שאין זמן מאוחר שבו אי אפשר להדליק, אלא יכול להדליק כל הלילה. | ||
בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה והיכא) כתב שמי שלא הדליק אחר שקיעת החמה, מדליק אחר כך עד שתכלה רגל מן השוק. משמע מדבריו שלאחר זמן זה אין להדליק. וכן פסקו ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) בשם ה'''ר"י פורת''' שלכתחילה יש להיזהר ולהדליק בלילה מיד, כי לפי הסבר ראשון של הגמרא אסור להדליק לאחר שתכלה רגל מן השוק. אך הוסיפו התוספות שעל כל פנים אם איחר ידליק מספק, שהרי יש גם תירוץ שני בגמרא שלפיו אין הגבלת זמן. | |||
=== בזמן הזה שמדליקים בפנים === | |||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) שבזמן הזה ש[[מדליקים נרות חנוכה בתוך הבית מפני הסכנה]], אין לחוש מתי מדליק, שהרי אין היכרא ופרסומי ניסא אלא לבני הבית. | |||
== שיטות הראשונים == | == שיטות הראשונים == | ||
גרסה מ־11:46, 5 בדצמבר 2017
| משנה: | סופרים כ ד |
| בבלי: | שבת כא ב |
| רמב"ם: | מגילה וחנוכה ד ה-ו |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תרעב א-ב |
הזמן ביום בו צריך להדליק נרות חנוכה לכתחילה, ואם לא הדליק עד מתי מותר להדליק.
הברייתא והגמרא
מובא במסכת סופרים (כ ד) שמצוות הדלקת נר חנוכה, משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר שנאמר: "לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה". ואם הדליקו ביום אין מברכים עליו.
ובגמרא (שבת כג ב) מבואר שמה שכתוב עד שתכלה רגל מן השוק, אין הכוונה שעד זמן זה הנר צריך לדלוק ואחר כך יש לכבותו, אלא שאם לא הדליק בשקיעת החמה, יכול להדליק עד שתכלה רגל מן השוק. או הסבר נוסף, שזמן זה משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק, הוא שיעור הזמן שצריך הנר לדלוק.
מחלוקת הראשונים בפירוש 'לשיעורה'
רש"י (כא ב ד"ה לשיעורה) הסביר את התירוץ השני בגמרא, שהכוונה היא שצריך שיהיה שמן כשיעור הזה שידלק משקיעת החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, אבל אם כבתה תוך זמן זה אינו צריך להדליקה. כן פירש גם רבנו חננאל (כא ב).
ברי"ף (ט א) אמנם מובא הסבר זה לפי חלק מהגירסאות, אבל כתב גם שאם היה הנר דולק משקיעת החמה עד שכלתה רגל מן השוק, יכול אחר כך לכבותה אם ירצה, או להשתמש לאורה.
שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק'
עוד מבואר בגמרא שם שעד שתכלה רגל מן השוק הוא עד שיכלו רגלם של תרמודאי, ופירש רש"י (ד"ה רגלא) שזהו שם אומה מלקטי עצים שנשארים בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם ומבעירים בבתיהם אור, וכשנגמרים להם העצים, יוצרים וקונים מאותם תרמודאי. כלומר שמותר להדליק גם אחרי שהשוק ריק מאנשים ונשארו רק אותם מוכרי עצים. ורק כאשר גם הם הולכים לבתיהם, זהו כבר זמן שאין להדליק בו. וכן פירש גם הרי"ף וכל הראשונים.
הרי"ף (ט ב) הוסיף שאותם תרמודאי מתעכבין אחר זמן שקיעה החמה כמו חצי שעה עד שמגיעים לבתיהם, וכן העתיק הרא"ש (ב ג). וברמב"ם (מגילה וחנוכה ד ה) כתוב 'כמו חצי שעה או יתר'.
פירוש 'שקיעת החמה' לענין הדלקת נרות חנוכה
הרמב"ם (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה, אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. מבואר מדבריו שההדלקה צריכה להיות בדיוק בשקיעה, לא לפני ולא אחרי. אמנם לא מבואר בדבריו מהו בדיוק זמן שקיעת החמה.
מדברי בעל הלכות גדולות (חנוכה ד"ה והיכא) מדוייק ש'משתשקע החמה' שאמרה הגמרא היינו לאחר שקיעה. ומשמע מדבריו שלאחר שקיעה, היינו בסוף השקיעה.
ובאמת במרדכי (שבת תנה) כתב כן במפורש, שמשתשקע החמה פירושו מסוף השקיעה כלומר מצאת הכוכבים, שהרי שרגא בטיהרא מאי מהני, ולכן אין להדליק אלא כשיש חושך.
גם מדברי התוספות (ד"ה דאי) יש קצת לדייק, שכתבו שיש להדליק בלילה מיד, משמע קצת אחרי השקיעה.
בטור (אורח חיים תרעב) העתיק דבריו להלכה בזה הלשון "מצותה מסוף שקיעת החמה", ובשלחן ערוך (תרעב א) פתח בלשון הרמב"ם וכתב "אין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה", אבל הוסיף "אלא עם סוף שקיעתה".
ביאור כוונת הטור והשלחן ערוך לענין סוף השקיעה
זמן ההדלקה בשבת
סוף זמן הדלקת הנרות
לפי הסבר ראשון של הגמרא יוצא שישנו זמן אחרון שבו מותר להדליק, ולאחר מכן אין להדליק. אך לפי התירוץ הנוסף, שמסביר שעד שתכלה רגל מן השוק הכוונה לשיעור ההדלקה (שיש לשים בנר לכתחילה או שמותר אחר כך לכבות, וכמחלוקת הראשונים לעיל), יוצא לכאורה שאין זמן מאוחר שבו אי אפשר להדליק, אלא יכול להדליק כל הלילה. בעל הלכות גדולות (חנוכה ד"ה והיכא) כתב שמי שלא הדליק אחר שקיעת החמה, מדליק אחר כך עד שתכלה רגל מן השוק. משמע מדבריו שלאחר זמן זה אין להדליק. וכן פסקו התוספות (ד"ה דאי) בשם הר"י פורת שלכתחילה יש להיזהר ולהדליק בלילה מיד, כי לפי הסבר ראשון של הגמרא אסור להדליק לאחר שתכלה רגל מן השוק. אך הוסיפו התוספות שעל כל פנים אם איחר ידליק מספק, שהרי יש גם תירוץ שני בגמרא שלפיו אין הגבלת זמן.
בזמן הזה שמדליקים בפנים
כתבו התוספות (ד"ה דאי) שבזמן הזה שמדליקים נרות חנוכה בתוך הבית מפני הסכנה, אין לחוש מתי מדליק, שהרי אין היכרא ופרסומי ניסא אלא לבני הבית.
שיטות הראשונים
הרי"ף
כתבו התוספות