עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות

ברוכים הבאים למדריך לכתיבת סוגיות.

דף זה יסייע לכם במידת האפשר, לכתוב את הסוגיה שלכם בצורה נכונה ומתאימה לאתר.

מי ראוי לכתוב?

אם למדתם את הסוגיה ממקורותיה כראוי דרך התלמוד והפוסקים ואתם שולטים בה בצורה סבירה, לא צריכה להיות לכם מניעה מלכתבה באתר.
גם אם לא ראיתם את כל הראשונים בסוגיה, ואפילו לא את רובם, מומלץ להתחיל לכתוב את מה שכן ראיתם - תמצית הגמרא, שיטות יסודיות בראשונים, שיטת השלחן ערוך, זה מספיק מידע בשביל ליצור דף סוגיה חדש. אחרי שתבנו את השלד של הסוגיה, יבואו אחרים ויוסיפו על מה שכתבתם.
חשוב שמה שכן למדתם, אתם יודעים טוב, ומסוגלים לתמצת ולהציג את השיטות באופן שגם מי שלא למד את הסוגיה יבין.
כמובן שככל שלמדתם את הנושא טוב יותר, כן ייקל עליכם בכתיבת הסיכום. פחות מומלץ ללמוד את הסוגיה תוך כדי כתיבה.

שלבי כתיבת הסוגיה

בחירת שם לסוגיה

השלב הראשון שאיתו תצטרכו להתמודד כאשר תגשו לסכם באתר את הסוגיה שלמדתם הוא בחירת שם לסוגיה.
ישנן סוגיות ששלב זה של בחירת השם אינו מהווה כל קושי, כגון סוגית ברכת האילנות או יאוש שלא מדעת (אף שגם בסוגיות מעין אלו יש להפעיל שיקול דעת אם אין צורך לפצל אותם לכמה סוגיות, ואז גם בהן בחירת השם מצריכה חשיבה).
לעומת זאת ישנן סוגיות שבחירת השם מצריכה חשיבה יתרה. נסו לבחור שם כמה שיותר קצר וכמה שיותר קולע לתוכן הסוגיה הכללי. חשוב גם לשים לב, שזהו שם ייחודי לסוגיה זו, על מנת שלא יווצרו כפילויות כאשר מישהו יכתוב סוגיה דומה בנושא אחר.
לדוגמא, אם תרצו לכתוב סוגיה על הזמן שבו נכון וצריך להדליק נרות שבת, לא תוכלו לקרוא לה 'זמן הדלקת נרות', כיון שישנה סוגיה מקבילה לגבי נרות חנוכה, לכן הסוגיה צריכה להיקרא 'זמן הדלקת נר שבת', ושל חנוכה 'זמן הדלקת נרות חנוכה'.

תבנית המקורות

בראש דף העריכה יש ליצור תבנית מקורות, להצגת המקורות המרכזיים בסוגיה לפי הסדר הבא: משנה, בבלי, ירושלמי, רמב"ם, שו"ע.
לדוגמא:

{{מקורות|ברכות א א|ברכות ב א|ברכות א א|קריאת שמע א ט|אורח חיים רלה ג}}

אם אין מקור מסויים לסוגיה, כגון סוגיה שאין עליה משנה אלא ראשיתה בדברי הגמרא, יש להשאיר את מקום המשנה ריק ולכתוב רק את הקו המפריד, לדוג':

{{מקורות||בבא מציעא כא א||אבידה ומציאה יא יא|חושן משפט רסא א}}.

בדוגמא הזו אין מקור במשנה ובירושלמי, ולכן השארנו ריק בין שני הקווים המפרידים.

שימו לב! אין לכתוב את המילים: פרק, הלכה, סימן סעיף וכו', אלא רק את שם המסכת או החלק ברמב"ם או בשו"ע, ובאותיות בלבד לציין את המקור המדויק.

ניתן להעתיק את התבנית מכאן, ולשנות לפי הצורך:

{{מקורות|משנה|בבלי|ירושלמי|רמב"ם|שלחן ערוך}}

שורת פתיח

לאחר תבנית המקורות יש לכתוב שורת פתיח המסבירה לקוראים על מה הולכת לדבר הסוגיה. כתבו זאת בקצרה במשפט אחד או שנים.
שורה זו יש לכתוב מיד לאחר תבנית המקורות, לפני הכותרת הראשונה.

שימו לב! אין לכתוב "סוגיה זו הולכת לדבר על...", אלא פשוט לפרט את הנושאים המדוברים בסוגיה באופן כללי, למשל בסוגיה טלטול נר בשבת, שורת הפתיח היא: "אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ובאיזה אופן, ואם מועיל בזה תנאי מבעוד יום". או בסוגית ברכת מעין שבע, שורת הפתיח היא: "תקנת אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור, נוסחה, אופן אמירתה ומתי אין אומרים אותה". וכן על זה הדרך.
יש פעמים ששורת הפתיח תהיה קצרה מאוד ולא תוסיף כמעט כלום על שם הסוגיה.

מבנה הסוגיה

מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה.

סוגיה אינה מאמר תורני - קודם לכל חשוב להדגיש, שהאתר אינו מתאים לכתיבת מאמרים תורניים, כיון שהוא במהותו מאגר מידע של סוגיות הש"ס. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה, כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים.
אם יש לכם מאמר חשוב, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, ולעשות אליו קישור בסוגיה המתאימה, תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת", כמפורט להלן.

בחירת מבנה הסוגיה - הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות', ישנן סוגיות שמרוכזות במקום אחד בש"ס, ועליו נמצאים כל הפרשנים, וישנן כאלו שמפוזרות בכל הש"ס, ישנן סוגיות עם נושא אחד מרכזי, וישנן סוגיות שיש בהן הרבה נושאים קטנים וכו'.

מטרות - בכל כתיבה, המטרה שלשמה כותבים היא זו שקובעת בסופו של דבר את הסגנון והמבנה. כיון שהמטרה באתר זה היא יצירת מאגר מידע תורני שימושי, ממילא זה מה שצריך להנחות אותנו בסגנון ובמבנה הסוגיה. יש לשאוף להקיף בכל סוגיה כמה שיותר מקורות, כמובן כל אחד כפי יכולתו, ובעבודה משותפת. השתדלו להוסיף בעצמכם מקורות עד כמה שידכם מגעת, ובע"ה אחרים יבואו ויוסיפו מקורות ונידונים נוספים בסוגיה.
מטרה נוספת היא הבהרת הדברים עד כמה שניתן, לפי רמת ההבנה של לומד ממוצע. כתבו באופן שניתן יהיה לקרוא את סיכום הסוגיה, גם לאדם שלא למד עכשיו את הסוגיה אבל יודע ללמוד גמרא.

סדר כרונולוגי של השיטות - יש לנסות לפרוס את השיטות השונות בצורה כרונולוגית, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור וכל שיטה בצורה תמציתית ובהירה. העיקר הוא הצגת השיטה, הצגת המידע עצמו, ופחות המשא ומתן בו.
על אף עיקרון זה, כל סוגיה צריכה חשיבה לעצמה. בחלק מן הסוגיות הצורה הנכונה ביותר היא להציג בתחילה את המקורות התנאיים והתלמודיים, לאחר מכן שיטות הראשונים, שיטת השלחן ערוך והכרעת הפוסקים, ולבסוף אחרונים, ואילו בסוגיות אחרות, למשל בסוגיות שעיקרן בפוסקים, יותר נכון יהיה לחלק את הסוגיה לפי נושאים, ותחת כל כותרת להציג את הגמרא והפוסקים והשיטות השונות על אותו נושא.
כמו כן לפעמים יש הערה או קושיה של אחד האחרונים בפשט הגמרא שיש לה השלכה להבנת הסוגיה, במיוחד בסוגיות 'עיוניות', ייתכן שראוי ונכון יותר לכתוב אותה בהתחלה על דברי הגמרא.

כותרות - הרבו להשתמש בכותרות ובכותרות-משנה, על מנת להקל על קריאת הסוגיה. ייתכן שכל שיטה צריכה כותרת לעצמה (שיטת התוס', שיטת הרמב"ם, שיטת הרשב"א וכו'), וייתכן שמספיק כותרת אחת (שיטות הראשונים) שתחתה יש להכניס את כל השיטות. הדבר תלוי בעיקר בגודל של כל פיסקה.

מה לכתוב ואיך לכתוב

מה לכתוב - נושא נוסף שתצטרכו להפעיל שיקול דעת לגביו הוא מה מתאים לכתוב בסוגיה ומה לא.
באופן עקרוני ריבוי המקורות הוא רצוי, זוהי מטרת האתר - לרכז את המידע המפוזר בספרים הרבים למקום אחד מרוכז ומחולק לפי נושאים. מסיבה זו כל מה שלמדתם בסוגיה ראוי וכדאי שיעלה לאתר. עם זאת, ישנם דברים שוליים בסוגיה, שיכול להיות שאין טעם להביא, הם סתם עלולים ליצור עומס ובלבול.

כמובן שאין לכתוב ולצטט ספרים שאינם מקובלים על שלומי אמוני ישראל, שמחבריהם נטו מדרך התורה. הכלל פה הוא ע"פ דברי חז"ל "כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין" (ברכות ו ב).

תמצות ולא ציטוט - אין לצטט מקורות. אין בזה צורך. מי שרוצה ללמוד את הדברים בפנים, ילחץ על הקישור החיצוני ל-HebrewBooks, או יפתח ספר. תמצתו את הדברים. ציטוט מילולי עלול ליצור עומס על הלומדים. אמנם אם יש צורך לצטט קטע מסויים, למשל מהגמרא או מהרמב"ם, מפני שיש אחרונים שדנים על דיוק בדבריהם, אפשר לצטט אך באופן המינימלי ביותר. כמו כן אין ליצור אריכות יתרה שלא לצורך וחזרה על הדברים. אם אתם מביאים כמה פוסקים שהסכימו על אותו דבר, אין להאריך ולכתוב פעמיים אותו דבר. הסתפקו בכתיבת "וכן כתב...". אמנם עיינו היטב אם אין אותו פוסק מוסיף על דברי קודמו, או גורע ממנו, או אולי מביא ראיה אחרת וכד'.
כלל הדברים, שיהיה סיכום תמציתי אבל גם מדוייק.

הרחבה בדפי השיחה - אם יש מקום שתרצו להרחיב יותר את הדברים ולבארם, או אפילו לפתוח על זה דיון על שרק הגולשים, תוכלו להפנות את הקוראים לדף השיחה של הסוגיה, ושם להציג את ההתלבטות שלכם, או הרחבה שאינה הכרחית לסוגיה, או חידוש שעלה בדעתכם.
כתבו את התבנית:
{{ראה עוד|שם הסוגיה שלכם|הכותרת שאליה אתם רוצים להפנות בדף השיחה}}.
ושם בדף השיחה תרחיבו כרצונכם.

זה ייראה למשל כך: {{ראה עוד|אבידה מדעת|התלבטות בהבנת ה'קצות'}}.