הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק באותיות והיקף גויל"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות||מנחות כט א, לד ב|ברכות ב ג||אורח חיים לב ד; יורה דעה רעד ד}}
{{מקורות|מסכת סופרים (קטנות) ב א|מנחות כט א, לד ב|ברכות ב ג||אורח חיים לב ד; יורה דעה רעד ד}}
== חובת היקף גויל ומקור הדין ==
== חובת היקף גויל ומקור הדין ==
ה'''גמרא''' (מנחות כט א; לד א) מביאה את דברי רב יהודה בשם רב, שכל אות שאין גויל מוקף מארבע רוחותיה פסולה.  
איתא ב'''מסכת סופרים''' (ב א) שצריך להניח ריוח בין האותיות שלא יהיו מעורבין, ואם עירב בין האותיות, אל יקרא בו.
 
וה'''גמרא''' (מנחות כט א; לד א) מביאה את דברי רב יהודה בשם רב, שכל אות שאין גויל מוקף מארבע רוחותיה פסולה.  
<BR/>ובגמרא אינו מבואר מה טעם ומה מקור הפסול.  
<BR/>ובגמרא אינו מבואר מה טעם ומה מקור הפסול.  
<BR/>מדברי ה'''תוספות''' (גיטין כ ב ד"ה לא צריכא) מבואר שטעם הפסול הוא מדין כתיבה תמה, דהיינו שמהפסוק 'וכתבתם' לומדת הגמרא שצריך שתהיה כתיבה תמה, דהיינו שכל אות ניכרת בפני עצמה ומוקפת גויל. וכן כתב ה'''רא"ש''' (גיטין ב יט), וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים לב).
<BR/>מדברי ה'''תוספות''' (גיטין כ ב ד"ה לא צריכא) מבואר שטעם הפסול הוא מדין כתיבה תמה, דהיינו שמהפסוק 'וכתבתם' לומדת הגמרא שצריך שתהיה כתיבה תמה, דהיינו שכל אות ניכרת בפני עצמה ומוקפת גויל. וכן כתב ה'''רא"ש''' (גיטין ב יט), וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים לב).