9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מקור ותוקף החיוב לענג את השבת== | ==מקור ותוקף החיוב לענג את השבת== | ||
כתוב בספר '''ישעיהו''' (נח יג) 'וקראת לשבת עונג', ולמדה מזה | כתוב בספר '''ישעיהו''' (נח יג) 'וקראת לשבת עונג', ולמדה מזה ה'''גמרא''' | ||
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=118b&format=pdf (שבת קיח ב)] | |||
שצריך לענג את השבת. ומובא שם | |||
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=118&format=pdf (קיח א,ב)] | |||
שבח ושכר גדול לכל מי שמענג את השבת, שנותנים לו נחלה בלי מצרים, וניצול משעבוד מלכויות ושנותנים לו משאלות לבו ושמוחלים לו עוונותיו ועוד. | |||
ה'''גמרא'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=93&format=pdf (יבמות צג א)] | |||
לומדת מן הפסוק ב'''דברים''' (יד כג) 'למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים', לרבות שבתות וימים טובים, שמותר לעשר על דבר שלא בא לעולם או שלא מן המוקף לצורך עונג שבת. ומבואר מזה דעונג שבת הוא מהתורה, שהרי דחתה הגמרא את האפשרות שהפסוק בא להתיר טלטול דרבנן. וכן משמע מ'''רש"י''' שם [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=93&format=pdf (ד"ה כל הימים] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=93b&format=pdf וד"ה אלא לאו)]. | |||
ה'''משנה ברורה''' (רמב א) למד בדעת ה'''רמב"ן''' על התורה (ויקרא כג ב) שמצוות עונג שבת היא מדאורייתא, והוא על פי חז"ל ב'''ספרא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33516&st=&pgnum=233&hilite= (יב ד)], שיש לקדשו באכילה ושתיה. | ה'''משנה ברורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=5 (רמב א)] למד בדעת ה'''רמב"ן''' על התורה (ויקרא כג ב) שמצוות עונג שבת היא מדאורייתא, והוא על פי חז"ל ב'''ספרא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33516&st=&pgnum=233&hilite= (יב ד)], שיש לקדשו באכילה ושתיה. | ||
<BR/>אבל ה'''רמב"ם''' (שבת ל א) כתב שזו אחת משתי מצוות מדברי נביאים שנצטווינו בשבת, ומשמע שהיא מדרבנן. וכ"כ בדעתו בספר '''ערך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7964&st=&pgnum=67&hilite= (ג)] כדבר פשוט | <BR/>אבל ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=30&halocha=1&hilite= (שבת ל א)] | ||
אבל בשו"ת '''חתם סופר''' (רח ד"ה מכל מקום) אף שכתב דעונג שבת הוא מתקנת נביאים, במקום אחר ביאר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=794&pgnum=131 (אורח חיים קסח ד"ה והנה)] שהוא דאורייתא, הלכה למשה מסיני, ואסמכינהו אקרא דישעיהו, אלא כדרכו של הרמב"ם לקרוא לדבר שלא נתפרש בתורה שהוא 'מדברי סופרים'. וכן כתב בשו"ת '''צמח צדק''' הקדמון (כח) דעונג שבת דאורייתא הוא.<BR/> | כתב שזו אחת משתי מצוות מדברי נביאים שנצטווינו בשבת, ומשמע שהיא מדרבנן. וכ"כ בדעתו בספר '''ערך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7964&st=&pgnum=67&hilite= (ג)] | ||
ב'''פרי מגדים''' | כדבר פשוט. <BR/> | ||
<BR/>ובשו"ת '''חבלים בנעימים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10012&st=&pgnum=26&hilite= (ב ה)] כתב דעונג שבת הוא דרבנן, אלא שאדם הרוצה לענג את השבת, התירה לו תורה לעשר שלא מן המוקף או דבר שלא בא לעולם | אבל בשו"ת '''חתם סופר''' | ||
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=157 (רח ד"ה מכל מקום)] | |||
אף שכתב דעונג שבת הוא מתקנת נביאים, במקום אחר ביאר | |||
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=794&pgnum=131 (אורח חיים קסח ד"ה והנה)] | |||
שהוא דאורייתא, הלכה למשה מסיני, ואסמכינהו אקרא דישעיהו, אלא כדרכו של הרמב"ם לקרוא לדבר שלא נתפרש בתורה שהוא 'מדברי סופרים'. וכן כתב בשו"ת '''צמח צדק''' הקדמון [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1722&pgnum=43 (כח)] | |||
דעונג שבת דאורייתא הוא.<BR/> | |||
ב'''פרי מגדים''' בהקדמה כוללת (א יט) כתב שכנראה היא מחלוקת. | |||
<BR/>ובשו"ת '''חבלים בנעימים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10012&st=&pgnum=26&hilite= (ב ה)] | |||
כתב דעונג שבת הוא דרבנן, אלא שאדם הרוצה לענג את השבת, התירה לו תורה לעשר שלא מן המוקף או דבר שלא בא לעולם. | |||
==במה מענג את השבת== | ==במה מענג את השבת== | ||
===אכילה ושתייה=== | ===אכילה ושתייה=== | ||
ב'''גמרא''' שבת | ב'''גמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=118b&format=pdf (שבת קיח ב)] | ||
<BR/>וכתב ה'''רמב"ם''' (שבת ל ז) שכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון המאכלים רבים וטובים לכבוד שבת, הרי זה משובח. ועוד כתב (י) שאכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לה. ולפי"ז כתב '''שלחן ערוך''' (רנ ב) שיש להרבות בשר ויין ומגדנות כפי יכולתו. | מובא שיש לענג את השבת בדגים גדולים ובראשי שומים ותבשיל של תרדין. אמנם אפילו דבר מועט כגון כסא דהרסנא [דגים מטוגנים בשמנן ובקמח] אם עשאו לכבוד שבת הרי זה עונג. וכתב ה'''לבוש''' שכל מקום ומקום יענגוהו לפי מנהגם במאכלים ומשקים החשובים להם, והביאו ה'''משנה ברורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=5 (רמב א)]. | ||
<BR/>וכתב ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=30&halocha=7&hilite= (שבת ל ז)] | |||
שכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון המאכלים רבים וטובים לכבוד שבת, הרי זה משובח. ועוד כתב [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=30&halocha=10&hilite= (י)] שאכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לה. ולפי"ז כתב '''שלחן ערוך''' (רנ ב) שיש להרבות בשר ויין ומגדנות כפי יכולתו. | |||
וב'''גמרא''' שבת (קיט א) מבואר שמי שהוא עשיר ואוכל בשר ושותה יין גם בימות החול, ישנה בזמן הסעודה בשבת, שאם רגיל לאכול מוקדם יאחר, ואם רגיל לאחר אכילתו, בשבת יקדים מעט. והעתיק כן ה'''רמב"ם''' להלכה (ל ח), אבל ה'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מזה. אמנם ה'''רמ"א''' (רפח ז) מזכיר הלכה זו, אבל לא כתב שזהו משום עונג שבת. | וב'''גמרא''' שבת (קיט א) מבואר שמי שהוא עשיר ואוכל בשר ושותה יין גם בימות החול, ישנה בזמן הסעודה בשבת, שאם רגיל לאכול מוקדם יאחר, ואם רגיל לאחר אכילתו, בשבת יקדים מעט. והעתיק כן ה'''רמב"ם''' להלכה (ל ח), אבל ה'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מזה. אמנם ה'''רמ"א''' (רפח ז) מזכיר הלכה זו, אבל לא כתב שזהו משום עונג שבת. | ||