הבדלים בין גרסאות בדף "חובת עונג שבת"

נוספו 177 בתים ,  13:09, 14 בינואר 2016
שורה 39: שורה 39:
מפשט לשון הטור נראה שאדם שיש לו מעט משלו וגם נצרך לאחרים אינו פטור מעונג שבת, אבל גם לא יטול מאחרים, אלא יצמצם בימות החול או יזדרז לעשות מלאכה יתרה כדי שיהיה לו בשביל עונג שבת. וכן כתב ה'''פרישה''' (יא).<BR/>ולפי זה יש לפרש גם בשאלתו, שהסתפק האם הוא פטור או חייב בעונג שבת משלו, אבל לקחת מאחרים היה פשוט לו שאינו צריך, כי זה כלול בדברי ר' עקיבא, שאין להצטרך לבריות בשביל עונג שבת, אף מי שבלאו הכי כבר נצרך להם.
מפשט לשון הטור נראה שאדם שיש לו מעט משלו וגם נצרך לאחרים אינו פטור מעונג שבת, אבל גם לא יטול מאחרים, אלא יצמצם בימות החול או יזדרז לעשות מלאכה יתרה כדי שיהיה לו בשביל עונג שבת. וכן כתב ה'''פרישה''' (יא).<BR/>ולפי זה יש לפרש גם בשאלתו, שהסתפק האם הוא פטור או חייב בעונג שבת משלו, אבל לקחת מאחרים היה פשוט לו שאינו צריך, כי זה כלול בדברי ר' עקיבא, שאין להצטרך לבריות בשביל עונג שבת, אף מי שבלאו הכי כבר נצרך להם.
<BR/>כן פירש ה'''טורי זהב''' (א) בגמרא ובטור. שר' עקיבא מדבר על אדם שאין לו כלום וכבר נצרך לבריות, ובזה אמר שלא יטול עוד מן הצדקה בשביל עונג שבת. אלא שנסתפק הטור באדם שאף שנצרך לאחרים, מכל מקום יש לו גם מעט משלו, האם הוא פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, כגון כסא דהרסנא, ולא פטר ר"ע אלא את מי שאין לו כלל. ומסיק הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב על כל פנים בכסא דהרסנא, ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל. וכן מסיק הט"ז להלכה {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הט"ז}}.
<BR/>כן פירש ה'''טורי זהב''' (א) בגמרא ובטור. שר' עקיבא מדבר על אדם שאין לו כלום וכבר נצרך לבריות, ובזה אמר שלא יטול עוד מן הצדקה בשביל עונג שבת. אלא שנסתפק הטור באדם שאף שנצרך לאחרים, מכל מקום יש לו גם מעט משלו, האם הוא פטור ממצוות עונג שבת, שהרי כבר מקבל צדקה ואין לו חיוב אלא בב' סעודות, או דלמא כיון שיש לו גם משלו, ממילא נתחייב במצוות עונג, כגון כסא דהרסנא, ולא פטר ר"ע אלא את מי שאין לו כלל. ומסיק הטור דצריך על כל פנים להשתדל שיהיה לו מעט משלו, ואז ממילא יתחייב על כל פנים בכסא דהרסנא, ורק אם אין לו שום דבר משלו ומוטל לגמרי על הצדקה, בזה אמר ר' עקיבא עשה שבתך חול, ואינו בכלל חיוב עונג כלל. וכן מסיק הט"ז להלכה {{ראה עוד|חובת עונג שבת|דעת הט"ז}}.
<BR/>גם ב'''ביאור הגר"א''' מפרש דברי הגמ' שאמרה שצריך לעשות משלו כסא דהרסנא, על אדם שכבר נצרך לבריות, וכעובדא דהטור, וא"כ גם לדבריו אינו צריך לענג יותר מכסא דהרסנא.


אבל בספר '''תוספת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=14 (א)] פירש, דודאי אף מי שאין לו כלל ונצרך לבריות, חייב עכ"פ בכסא דהרסנא מאחרים, אלא שנסתפק הטור במי שיש לו גם משלו, אם חייב לענג את השבת יותר על כסא דהרסנא או לא. ונמשך בזה אחר ה'''בית חדש''' (ד) שפירש כן, אך לענין הלוואה מאחרים. שהטור הסתפק האם צריך ללוות לצורך עונג שבת, אף שאין לו משכון לתת למלווה, שמא לא תשיג ידו לפרוע ההלוואה. ואם ימחלו לו על ההלוואה, הרי שהוא יהיה בכלל נצרך לבריות עבור השבת, או דלמא יש לו לסמוך על השי"ת שימצא לפרוע. ופשט שצריך ללוות מאחרים, או לצמצם בשאר ימים לכבוד שבת ולענג את השבת כראוי, ולא פטרו בכסא דהרסנא אלא את מי שאין לו כלל ונוטל הכל מן הבריות.  
אבל בספר '''תוספת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=14 (א)] פירש, דאף מי שאין לו כלל ונצרך לבריות, חייב עכ"פ בכסא דהרסנא מאחרים, אלא שהוסיף הטור שמי שיש לו גם משלו, שחייב לענג את השבת '''יותר''' על כסא דהרסנא. ונמשך בזה אחר ה'''בית חדש''' (ד) שפירש כן, אך לענין הלוואה מאחרים. שהטור הסתפק האם צריך ללוות לצורך עונג שבת, אף שאין לו משכון לתת למלווה, שמא לא תשיג ידו לפרוע ההלוואה. ואם ימחלו לו על ההלוואה, הרי שהוא יהיה בכלל נצרך לבריות עבור השבת, או דלמא יש לו לסמוך על השי"ת שימצא לפרוע. ופשט שצריך ללוות מאחרים, או לצמצם בשאר ימים לכבוד שבת ולענג את השבת כראוי, ולא פטרו בכסא דהרסנא אלא את מי שאין לו כלל ונוטל הכל מן הבריות.  
<BR/>וראה גם ב'''עולת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&pgnum=1 (א)] שכתב ג"כ כהב"ח שביש לו משלו צריך לענג יתר מכסא דהרסנא.  
<BR/>וראה גם ב'''עולת שבת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&pgnum=1 (א)] שכתב ג"כ כהב"ח שביש לו משלו צריך לענג יתר מכסא דהרסנא.  


ושני הבדלים יש בין הפירושים השונים. (א) אדם שאינו נצרך לבריות, ואם ירצה לענג את השבת, יצטרך ליטול מן הצדקה, לב"ח פטור מעונג שבת, ועל זה דיבר ר' עקיבא, אלא שעל כל פנים צריך להשתדל לעשות משהו משלו כגון כסא דהרסנא כמבואר בגמרא, ואילו הט"ז לא דיבר ממקרה כזה כלל, אמנם אין הכרח שחולק. (ב) אדם שכבר נצרך לבריות וגם יש לו משלו, לפי הב"ח וסייעתו חייב במצוות עונג שבת ע"י הלוואה או מלאכה יתרה, ואף יותר מכסא דהרסנא, וזהו חידושו של הטור, ואילו לט"ז אינו חייב אלא בכסא דהרסנא, ועל זה דיברה הגמרא.
ושני הבדלים יש בין הפירושים השונים. (א) אדם שאינו נצרך לבריות, ואם ירצה לענג את השבת, יצטרך ליטול מן הצדקה, לב"ח פטור מעונג שבת, ועל זה דיבר ר' עקיבא, אלא שעל כל פנים צריך להשתדל לעשות משהו משלו כגון כסא דהרסנא כמבואר בגמרא, ואילו הט"ז לא דיבר ממקרה כזה כלל, אמנם אין הכרח שחולק. (ב) אדם שכבר נצרך לבריות וגם יש לו משלו, לפי הב"ח וסייעתו חייב במצוות עונג שבת ע"י הלוואה או מלאכה יתרה, ואף יותר מכסא דהרסנא, וזהו חידושו של הטור, ואילו לט"ז אינו חייב אלא בכסא דהרסנא, ועל זה דיברה הגמרא.


ב'''משנה ברורה''' (רמב א) ו'''באור הלכה''' (ד"ה ולא אמרו) הכריע בזה כהב"ח וסייעתו, וראה ב'''באור הלכה''' (ד"ה צריך) שכתב שאף שגם דעת הגר"א הוא כהט"ז, מ"מ לא הכריע כמותם.
ב'''משנה ברורה''' (רמב א) ו'''באור הלכה''' (ד"ה ולא אמרו) הכריע בזה כהב"ח וסייעתו, וראה ב'''באור הלכה''' (ד"ה צריך).


===חיוב ג' סעודות===
===חיוב ג' סעודות===