10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה במקום גבוה"
←מקום החולק רשות לעצמו
| שורה 29: | שורה 29: | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים צ) כדבריו. וכן הביא ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל אל יעמוד) בשם יש אומרים, אבל בדבריו מבואר שאם גבוה עשרה אז אפילו אינו מוקף מחיצות או רחב ד', הרי הוא חולק מקום לעצמו ומותר. | כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים צ) כדבריו. וכן הביא ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל אל יעמוד) בשם יש אומרים, אבל בדבריו מבואר שאם גבוה עשרה אז אפילו אינו מוקף מחיצות או רחב ד', הרי הוא חולק מקום לעצמו ומותר. | ||
אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד. | אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד. | ||
<BR/>בביאור דברי הכסף משנה כתב בספר '''באר יהודה''' על הרמב"ם, שכוונתו שרק אם יכול הוא לרדת בלא טירחה יתרה צריך הוא לרדת, אך אם יש בזה טירחה יתרה כגון ב[[עומד בראש הזית]] וכד' אינו מחוייב לירד. | |||
ב'''מעשה רקח''' כתב שישנם שני דינים, האחד שלא לעמוד במקום גבוה, שזהו האיסור, והשני לעמוד במקום נמוך. וכתב שהרי"ף והרמב"ם אינם גורסים בברייתא 'אלא במקום נמוך' ולכן לא כתב הרמב"ם שלכתחילה יש לו לירד, אבל הראב"ד גורס כן. | |||
== זקן או חולה == | == זקן או חולה == | ||