תפילה במקום גבוה

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. חלק מן התוכן מובא בצורה לא ערוכה בדף הטיוטה. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

טעם וגדר האיסור להתפלל כאשר עומד במקום גבוה, ולמי מותר.

מקורות
בבלי:	ברכות י ב
רמב"ם:	תפילה ה ז
שולחן ערוך:	אורח חיים צ א-ב

הגמרא

הגמרא (ברכות י ב) מביאה דברי ר' יוסי ברבי חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב, שאין לו לאדם להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך, שנאמר: "ממעמקים קראתיך יי". וכן מבואר בברייתא, שאין לעמוד על גבי כסא או שרפרף ולהתפלל, אלא במקום נמוך, שאין גבהות לפני המקום ב"ה.

שיעור הגובה האסור ומחצלאות

הרמב"ם (תפילה ה ז) כותב ששיעור מקום גבוה האסור לתפילה הוא ג' טפחים, ומבאר הכסף משנה שם, שפחות מכך נחשב כחלק מהארץ. הטור (אורח חיים צ) הביא דברי הרמב"ם הללו להלכה, אך במקום אחר (צח) כותב הטור שאסור שתהיה חציצה בין המתפלל לבין הקרקע, לפי שהתפילה דומה לקרבן, וכשם שבקרבן אסור שתהיה חציצה בין רגלי הכהנים לקרקע העזרה, כך גם בתפילה. בארחות חיים לוניל (תפילה נב) כתוב שלא הקפידו אלא במקום שהוא למעלה מעשרה טפחים, אבל בפחות מכן אין לחוש. אמנם הבית יוסף (ד"ה וכתב הרמב"ם) כבר הכריע כדברי הרמב"ם. בספר מאמר מרדכי (ג) כותב שטעות סופר יש בארחות חיים, וצריך לומר ג' טפחים.

כסא וספסל

כתב מהר"י אבוהב" ^{[דרוש מקור]} לדייק מדברי הרמב"ם שמזה שחילק וכתב "לא יעמוד במקום גבוה ג' טפחים" ולאחר מכן כתב "ולא כל גבי מיטה ולא על גבי ספסל", נראה שמטה וספסל אסור אפילו בפחות מג' טפחים, וטעם הדבר הוא שהוא טרוד שמא יפול ולא יכוון, וזהו טעם מהרישא שם הוא משום גבהות לפני ה' כמבואר בגמרא. אמנם בפשט הברייתא והגמרא משמע שדין אחד להם, וכן כתב הבית חדש ^{[דרוש מקור]} ומוסיף שמההיתר של זקן וחולה מוכח שכל האיסור הוא מפני גבהות המקום, ולא מפני טרדה, שהרי אם כן לא היו מתירים להם על כסא וספסל. הפרישה (א) כותב שבפחות מג' טפחים אין לחוש לטרדה כלל, ולכן מסביר את הברייתא, שכסא וספסל הם משום חציצה וכדברי הטור להלן בסימן צח, מה שאין כן בקרקע עולם שאין בה חשש חציצה ואפילו הכי אסור משום גבהות המקום. דעת המאירי ^{[דרוש מקור]} שדווקא מקום גבוה ככיסא וספסל אסור, משום שאין העמידה עליהם מצויה, ונראה כאילו עומד כדי לקרב עצמו לשמים, אבל על דבר שמצוי לעמוד בו מותר. אמנם מסכים הוא שבפחות מג' טפחים בכל גווני מותר.

מקום החולק רשות לעצמו

כתב הרמב"ם (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק הטור (אורח חיים צ) כדבריו. אמנם הראב"ד שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד.

שליח ציבור

כתב רבנו מנוח ^{[דרוש מקור]} ששליח ציבור שכוונתו להשמיע לציבור, מותר לעמוד אפילו על גבי כסא ו וספסל. וכן כתבו אחריו עוד ראשונים – ספר אהל מועד (תפילה ג ו), כל בו (יא), רבנו ירוחם (ג ד כה ב), אבודרהם ^{[דרוש מקור]}. וכן הביא הבית יוסף (אורח חיים צ ד"ה המתפלל).