10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
על פניו נראה שיש סתירה בין הגמרות הללו, וכן הקשו הראשונים, וכתבו כמה תירוצים לדבר. | על פניו נראה שיש סתירה בין הגמרות הללו, וכן הקשו הראשונים, וכתבו כמה תירוצים לדבר. | ||
=== תירוצי הראשונים === | === תירוצי הראשונים === | ||
ה'''רי"ף''' (מגילה יד ב) הביא דברי '''בעל הלכות גדולות''' שכתב ליישב שהיו שם עשרה מלבד רב ששת ולכן מותר, אבל באמת במקום שאין עשרה מבלעדיו, אסור. | ה'''רי"ף''' (מגילה יד ב) הביא דברי '''בעל הלכות גדולות''' שכתב ליישב שהיו שם עשרה מלבד רב ששת ולכן מותר, אבל באמת במקום שאין עשרה מבלעדיו, אסור. תירוץ זה הובא גם ב'''הגהות אשרי''' (ברכות א ז) בשם האור זרוע. | ||
<BR/>עוד הביא הרי"ף בשם רבוותא אחריני שתירצו שדווקא לרב ששת היה מותר מפני שתורתו אומנותו, אבל לכולי עלמא לא. וכתב הרי"ף שמסתברא כוותייהו. וכעין זה כתב הרי"ף גם בסוגיין (ברכות ד א), שמי שתורתו אומנותו מותר ללמוד לעצמו בשעת קריאת התורה, אבל להורות לאדם ששואל או לפרש דבר הלכה אסור, ולזה התכוונה הגמרא בסוטה. | <BR/>עוד הביא הרי"ף בשם רבוותא אחריני שתירצו שדווקא לרב ששת היה מותר מפני שתורתו אומנותו, אבל לכולי עלמא לא. וכתב הרי"ף שמסתברא כוותייהו. וכעין זה כתב הרי"ף גם בסוגיין (ברכות ד א), שמי שתורתו אומנותו מותר ללמוד לעצמו בשעת קריאת התורה, אבל להורות לאדם ששואל או לפרש דבר הלכה אסור, ולזה התכוונה הגמרא בסוטה. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
=== פירוש מהדר אפיה === | === פירוש מהדר אפיה === | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) שמה שרב ששת החזיר פניו ולמד הוא רבותא, שאף שנראה כאילו מניח ספר תורה ויוצא, אפילו הכי כיון שעושה כן לכוון גירסתו מותר. | כתבו ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) שמה שרב ששת החזיר פניו ולמד הוא רבותא, שאף שנראה כאילו מניח ספר תורה ויוצא, אפילו הכי כיון שעושה כן לכוון גירסתו מותר. | ||
=== קריאת שנים מקרא ואחד תרגום === | |||
כתב '''הגהות אשרי''' (ברכות א ז) בשם אור זרוע שמותר לקרוא [[שנים מקרא ואחד תרגום]] בשעת קריאת התורה. | |||
[[קטגוריה: קריאת התורה]] | [[קטגוריה: קריאת התורה]] | ||