הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נר שבת"
(דף חדש: {{מקורות|שבת ב ז|שבת כג ב||שבת ה ג-ד|אורח חיים רסג ד,ו-י}} הזמן הראוי להדלקת נרות שבת, והמקום הראוי ביותר לה...) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==זמן ההדלקה== | ==זמן ההדלקה== | ||
===הזמן | ===תחילת הזמן=== | ||
ב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא שאשתו של רב יוסף היתה מאחרת להדליק נרות שבת סמוך לחשיכה, ורמז לה רב יוסף מעמוד האש שהיה מקדים לבוא קודם ששקע עמוד הענן. סברה להקדים ולהדליק בעוד היום גדול, אמר לה 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר'. | |||
<BR/>וכתב רש"י (ד"ה שלא יקדים) שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ד). אבל ה'''רמב"ם''' השמיט הלכה זו שלא להקדים להדליק נרות שבת, רק כתב (ה ג) שצריך להדליק מבעוד יום קודם השקיעה | <BR/>וכתב '''רש"י''' (ד"ה שלא יקדים) שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ד) {{ראה עוד|זמן ומקום הדלקת נר שבת|תחילת הזמן}}. אבל ה'''רמב"ם''' השמיט הלכה זו שלא להקדים להדליק נרות שבת, רק כתב (ה ג) שצריך להדליק מבעוד יום קודם השקיעה. | ||
וב'''משנה ברורה''' (טו) ו'''באור הלכה''' (ד"ה לא יקדים וד"ה בעוד) כתב דההקדמה היא כשהוא זמן הרבה קודם [[תוספת שבת]], אלא אם כן היא [[מקבלת שבת בהדלקה]], אפשר להקדים עד פלג המנחה ודלהלן. | |||
====נר שהיה דלוק מבעוד יום==== | |||
כתבו התוס' (שבת כה ב ד"ה חובה) בשם '''רבנו תם''' שאם היה לו נר דלוק מבעוד יום, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בזמן, שהרי אמרינן 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר', והביאוהו להלכה ה'''טור''' (רסג), וה'''רמ"א''' (רסג ד). | |||
<BR/>וכתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך שרבנו תם איירי בשהודלק שלא לכבוד שבת, כדמוכח בדבריו שם, אך אם הדליקו לצורך שבת, אף שלכתחילה אין לו להדליק מוקדם, מ"מ בדיעבד אינו צריך לכבות, וזה דלא כ'''סידור דרך החיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42975&hilite=b5c10eb1-5d6f-4514-8651-f15d55c5ef37&st=%D7%A0%D7%A8+&pgnum=122 (זמן הדלקת הנר וקבלת שבת ג)] שכתב שאשה שהדליקה בפלג המנחה קודם זמן תוספת שבת, והתנתה שלא לקבל שבת בהדלקה, צריכה לכבות ולחזור ולהדליק בזמנה, לפי שאי אפשר להדליק בפלג המנחה בלא לקבל שבת. וב'''משנה ברורה''' (כ) הכריע כרעק"א, וביאר הכרעתו ב'''באור הלכה''' (ד"ה מבעוד), דאם נחייבו לכבות, נמצאת ברכתו הראשונה לבטלה {{ראה עוד|זמן ומקום הדלקת נר שבת|נר שהיה דלוק מבעוד יום}}. וסיים דאם הדליק קודם פלג המנחה, אפילו כיוון לקבל שבת, אין הדלקתו וקבלתו כלום, ויכבה ויחזור וידליק בברכה. | |||
====קבלת שבת בהדלקה==== | |||
כתבו הראשונים שאם מקבל שבת מיד, שרי להקדים ולהדליק, ובלבד שיהיה בתוך שעה ורבע קודם הלילה, כלומר אחר פלג המנחה, שאז יש לסמוך על ר' יהודה דס"ל שהוא זמן תפילת ערבית, וכל מה שאסרה הגמרא להקדים ההדלקה הוא רק באופן שאינו מקבל שבת בהדלקתו. כן כתבו '''תוספות''' (ברכות כז א ד"ה דרב), '''ר' יונה''' (יח ב ד"ה רב), '''רא"ש''' (ד ו) ועוד, וכן פסק '''שלחן ערוך''' (רסג ד, רסז ב) שאם מקבל עליו שבת מיד, כל שהוא מפלג המנחה והלאה מותר להדליק. | |||
===סוף הזמן=== | |||
===המנהג בימינו=== | |||
[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]] | [[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]] | ||
גרסה מ־13:08, 28 בדצמבר 2015
| משנה: | שבת ב ז |
| בבלי: | שבת כג ב |
| רמב"ם: | שבת ה ג-ד |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רסג ד,ו-י |
הזמן הראוי להדלקת נרות שבת, והמקום הראוי ביותר להדליק בו.
זמן ההדלקה
תחילת הזמן
בגמרא (שבת כג ב) מובא שאשתו של רב יוסף היתה מאחרת להדליק נרות שבת סמוך לחשיכה, ורמז לה רב יוסף מעמוד האש שהיה מקדים לבוא קודם ששקע עמוד הענן. סברה להקדים ולהדליק בעוד היום גדול, אמר לה 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר'.
וכתב רש"י (ד"ה שלא יקדים) שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק הטור (אורח חיים רסג) והשלחן ערוך (רסג ד) (ראה עוד). אבל הרמב"ם השמיט הלכה זו שלא להקדים להדליק נרות שבת, רק כתב (ה ג) שצריך להדליק מבעוד יום קודם השקיעה.
ובמשנה ברורה (טו) ובאור הלכה (ד"ה לא יקדים וד"ה בעוד) כתב דההקדמה היא כשהוא זמן הרבה קודם תוספת שבת, אלא אם כן היא מקבלת שבת בהדלקה, אפשר להקדים עד פלג המנחה ודלהלן.
נר שהיה דלוק מבעוד יום
כתבו התוס' (שבת כה ב ד"ה חובה) בשם רבנו תם שאם היה לו נר דלוק מבעוד יום, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בזמן, שהרי אמרינן 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר', והביאוהו להלכה הטור (רסג), והרמ"א (רסג ד).
וכתב ר' עקיבא איגר בגליון שלחן ערוך שרבנו תם איירי בשהודלק שלא לכבוד שבת, כדמוכח בדבריו שם, אך אם הדליקו לצורך שבת, אף שלכתחילה אין לו להדליק מוקדם, מ"מ בדיעבד אינו צריך לכבות, וזה דלא כסידור דרך החיים (זמן הדלקת הנר וקבלת שבת ג) שכתב שאשה שהדליקה בפלג המנחה קודם זמן תוספת שבת, והתנתה שלא לקבל שבת בהדלקה, צריכה לכבות ולחזור ולהדליק בזמנה, לפי שאי אפשר להדליק בפלג המנחה בלא לקבל שבת. ובמשנה ברורה (כ) הכריע כרעק"א, וביאר הכרעתו בבאור הלכה (ד"ה מבעוד), דאם נחייבו לכבות, נמצאת ברכתו הראשונה לבטלה (ראה עוד). וסיים דאם הדליק קודם פלג המנחה, אפילו כיוון לקבל שבת, אין הדלקתו וקבלתו כלום, ויכבה ויחזור וידליק בברכה.
קבלת שבת בהדלקה
כתבו הראשונים שאם מקבל שבת מיד, שרי להקדים ולהדליק, ובלבד שיהיה בתוך שעה ורבע קודם הלילה, כלומר אחר פלג המנחה, שאז יש לסמוך על ר' יהודה דס"ל שהוא זמן תפילת ערבית, וכל מה שאסרה הגמרא להקדים ההדלקה הוא רק באופן שאינו מקבל שבת בהדלקתו. כן כתבו תוספות (ברכות כז א ד"ה דרב), ר' יונה (יח ב ד"ה רב), רא"ש (ד ו) ועוד, וכן פסק שלחן ערוך (רסג ד, רסז ב) שאם מקבל עליו שבת מיד, כל שהוא מפלג המנחה והלאה מותר להדליק.