הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"

נוספו 820 בתים ,  01:14, 25 בדצמבר 2015
שורה 13: שורה 13:
==תוקף הגזירה==
==תוקף הגזירה==


בכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים נהגו לאכול פת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג.<BR/> '''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] כתבו דסמכו על דברי הגמרא שם שאמר ר' יוחנן - פת לא הותרה בבי"ד, ואמרה על זה הגמרא מכלל דיש מי שמתיר, ולמדו מזה התוס' שאם היו בירוצים היו יכולים להתיר, שהרי לא פשט איסורו בכל ישראל, וכמו שאמרא הגמרא שם (לו א) לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה. ומבוארים הדברים יותר ב'''רא"ש''' (ב כז) דר' יוחנן בא לסייג את ההיתר שלא נאמר שכיון שבמקומות מסויימים נהגו בו היתר, יש לו היתר בכל מקום, דלא היא, כיון שלא הותרה בבית דין, אלא רק במקומות שלא נתפשט האיסור. ומבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו.
בכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים נהגו לאכול פת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג.<BR/> '''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] כתבו דסמכו על דברי הגמרא שם שאמר ר' יוחנן - פת לא הותרה בבי"ד, ואמרה על זה הגמרא מכלל דיש מי שמתיר, כלומר שלא פשט איסור הפת בכל ישראל, עד שהוצרך ר' יוחנן לומר שאין ללמוד מזה היתר גורף כיון שלא הותר בבי"ד, אלא רק במקום שלא נתקבל המנהג אפשר להתירו, וכמו שאמרא הגמרא שם (לו א) לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה. ועוד הביא תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו. וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד שבמקומתיהם שאין פת פלטר ישראל מצוי, הדבר כרוך בחיי נפש, שמבואר בהלכות שבין בני בבל לבני ארץ ישראל דשרי בכה"ג. גם הוסיף ראיה מן הירולמי פסחים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=24130ed7-a13a-4d25-957e-afb58f6b753d&st=%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95&pgnum=404 (ב ב)] דאיתא שם להדיא דיש מקומות שלא נהגו איסור בפת של גויים. ומבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו.
<BR/>אבל ה'''רשב"א''' ייסד את ההיתר על הירושלמי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] ומשום חיי נפש ודווקא במקום שאין מצוי פת ישראל. והר"ן כ' דגם לפי אמוראי בבל סמכו להתיר וכמו שטעו בדעת רבי, שהרי שקלו וטרו אליבא דטעות זו. וכן כתב הריטב"א.  
<BR/>אבל ה'''רשב"א''' ייסד את ההיתר על הירושלמי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] ומשום חיי נפש ודווקא במקום שאין מצוי פת ישראל. והר"ן כ' דגם לפי אמוראי בבל סמכו להתיר וכמו שטעו בדעת רבי, שהרי שקלו וטרו אליבא דטעות זו. וכן כתב הריטב"א.