10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||מגילה ב ב, ג ב|מגילה א א|מגילה וחנוכה א י|אורח חיים תרפח ב}} | |||
{{מקורות||מגילה ב ב, ג ב||מגילה וחנוכה א י|אורח חיים תרפח ב}} | |||
דין עיירות וכפרים הסמוכים לכרך או הנראים עמו, לענין קריאת המגילה בט"ו. | דין עיירות וכפרים הסמוכים לכרך או הנראים עמו, לענין קריאת המגילה בט"ו. | ||
| שורה 74: | שורה 73: | ||
כתב הרב '''כף החיים''' סופר (י), להסתפק האם מחשבים את שיעור מיל לפי הליכה של אדם או לפי המרחק שבזמן זה עוברת רכבת הקיטור. והביא המחלוקת בזה לענין אבילות, וכתב שאף שיש לחלק, מ"מ למעשה אם יש כפר שהוא נראה לכרך ורחוק יותר ממיל, אבל לפי מרחק נסיעה הוא פחות ממיל, יש להקל ולהחשיב אותם כבני הכרכים ויקראו בט"ו. וסיים דמ"מ בעינן שהרכבת מגיעה לאותו הכפר. | כתב הרב '''כף החיים''' סופר (י), להסתפק האם מחשבים את שיעור מיל לפי הליכה של אדם או לפי המרחק שבזמן זה עוברת רכבת הקיטור. והביא המחלוקת בזה לענין אבילות, וכתב שאף שיש לחלק, מ"מ למעשה אם יש כפר שהוא נראה לכרך ורחוק יותר ממיל, אבל לפי מרחק נסיעה הוא פחות ממיל, יש להקל ולהחשיב אותם כבני הכרכים ויקראו בט"ו. וסיים דמ"מ בעינן שהרכבת מגיעה לאותו הכפר. | ||
== כרך שאין בו יהודים | == כרך שאין בו יהודים == | ||
החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ח) | החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ח) האריך לחקור, מה הדין לגבי כרך שדינו לקרוא בט"ו, ועתה גלו ממנו ישראל ואין שם קריאת המגילה (אבל הוא מיושב ע"י גויים), האם הכפרים הסמוכים לו והנראים עמו קורים בט"ו או בי"ד. והוא שם מצדד לומר שלא יקראו אלא בי"ד, דאינם חשובים לקרוא בט"ו אלא כאשר סמוכים ונראים לכרך שגם הוא קורא בט"ו. וכן פסק הרב '''כף החיים''' (יב). | ||
=== פולמוס פורים ירושלים תש"ט === | |||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||