10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 56: | שורה 56: | ||
ב'''מור וקציעה''' (תרפח ד"ה אע"פ שאינו סמוך) שמיל קאי גם על סמוך וגם על נראה, אלא שיש חילוק בין מיל דסמוך למיל דנראה. מיל דסמוך הוא מידה מדוייקת במדידת חבל, אך מיל דנראה הוא מיל לפי הראיה, כלומר אם לחוש העין נראה כמדת מיל, אף שבאמת הוא יותר ממיל, נידון ככרך. ודוגמא לזה, שהעיר והכפר עומדים על שני הרים ובקעה ביניהם, באופן שהמרחק ביניהם יותר ממיל, אך נראה בעין פחות ממיל. או איפכא, ששניהם בבקעה, ואין בהם מיל, אך מצד הראות נראה יותר ממיל, כגון שיש הר ביניהם או דרך עקלתון וכד'. | ב'''מור וקציעה''' (תרפח ד"ה אע"פ שאינו סמוך) שמיל קאי גם על סמוך וגם על נראה, אלא שיש חילוק בין מיל דסמוך למיל דנראה. מיל דסמוך הוא מידה מדוייקת במדידת חבל, אך מיל דנראה הוא מיל לפי הראיה, כלומר אם לחוש העין נראה כמדת מיל, אף שבאמת הוא יותר ממיל, נידון ככרך. ודוגמא לזה, שהעיר והכפר עומדים על שני הרים ובקעה ביניהם, באופן שהמרחק ביניהם יותר ממיל, אך נראה בעין פחות ממיל. או איפכא, ששניהם בבקעה, ואין בהם מיל, אך מצד הראות נראה יותר ממיל, כגון שיש הר ביניהם או דרך עקלתון וכד'. | ||
דעת ה'''פרי חדש''' שבין סמוך ובין נראה הוא עד מיל, אלא שסמוך הוא בתוך תחום העיר, ואילו נראה הוא אפילו חוץ תחום העיר כל זמן שהוא נראה. אך מ"מ תרווייהו תוך מיל. | דעת ה'''פרי חדש''' שבין סמוך ובין נראה הוא עד מיל, אלא שסמוך הוא בתוך תחום העיר, ואילו נראה הוא אפילו חוץ תחום העיר כל זמן שהוא נראה. אך מ"מ תרווייהו תוך מיל. וכן למד בדעת השלחן ערוך. | ||
החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ז) מצדד שדעת מרן דקאי אסמוך, מדשינה הסדר ותמה על הפר"ח שכתב שהמחבר נמשך אחר הטור והרמב"ם. אך לענין הלכה מכריע הברכ"י, שכיון שהטור והרמב"ם סתמו, והרן כתב להדיא דגם בנראה בעינן מיל, ובדעת מרן יש להסתפק, לכן כפרים הנראים אין לדונם ככרך אם הם רחוקים יותר ממיל. וכן פסק אחריו הרב '''כף החיים''' סופר (ט). | |||
==רצף של בתים הסמוכים לכרך שאין ביניהם קמ"א אמה== | ==רצף של בתים הסמוכים לכרך שאין ביניהם קמ"א אמה== | ||