הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות|שביעית א א - ה|בבא בתרא כו: - כז.|שביעית א ג|שמיטה ויובל ג א - ד|}}
{{מקורות|שביעית א, א - ה|בבא בתרא כו: - כז.|שביעית א, ג|שמיטה ויובל ג א - ד|}}
הגדרת 'שדה אילן' לענין איסור חרישה בשנה השישית לשמיטה אחר עצרת (תוספת שביעית), בזמן שבית המקדש קיים.
בזמן שבית המקדש קיים, בשנה השישית לשמיטה היה מותר לחרוש בשדה אילן עד העצרת (חג השבועות) ובשדה הלבן (שדה תבואה) עד הפסח מפני שעד זמנים אלה החרישה היא לצורך הפירות והתבואה של השנה השישית, אבל אחרי זמנים אלו גזרו חכמים שאסור לחרוש מפני שהוא נראה כמתקן את שדהו לשנה השביעית(הרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל ג, א ; מועד קטן ג: - ד.).<BR/> בימינו מותר לחרוש ולעבוד בשדה עד כניסת השנה השביעית אבל כאשר יבנה במהרה בימינו שוב בית המקדש יחזרו דינים אלו (ערוך השולחן העתיד, זרעים יח, ז). <BR/> בסוגיא זו נדון בתנאים שהביאה המשנה לשדה של אילנות כדי שיהיה ניתן לחרוש אותו עד העצרת (חג שבועות) בשנה השישית לשמיטה.
==המרחק בין האילנות שבשדה==
==המרחק בין האילנות שבשדה==
===המשנה וטעמה===
===המשנה וטעמה===